במשך כ-6 שנים כמעט ולא התקיים קשר בין האם לבין ארבעת ילדיה, שמשמורתם הועברה לאב. לאחרונה, שניים מתוכם חזרו לגור אצל האם וביהמ"ש אישר שהמשמורת תוחזר אליה אם כי לא חסך בביקורת על הפגיעה בילדים.
סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בפתח תקווה רבקה מקייס עוסקת מזה כעשור בתיק משמורת סבוך בעניינם של ארבעה בנים שהוריהם התגרשו באיבה גדולה. במשך כ-6 שנים היו הילדים במשמורת האב וניתקו את הקשר עם אמם אך לפני כשנה חזר הילד הקטן לגור אצל האם ובהמשך הצטרף בן נוסף. משכך, ולנוכח סירובו של האב לשתף פעולה עם טיפול משפחתי בניכור ההורי, הורתה השופטת על העברת המשמורת לאם תוך שהבהירה להורים כי שניהם יצרו תרבות של ניתוק הפוגעת אנושות בילדיהם.
ההורים נפרדו ב-2009, ובהתאם להסכם הגירושים עברו הילדים למשמורת האב. מאז ועד היום התרחשו אין ספור תהפוכות בנושא: בתחילה הילדים עברו למשמורת האם, אך כעבור מספר חודשים הבן הגדול, כיום בגיר, עבר לאביו. חודשיים לאחר מכן הצטרפו שני אחיו הבינוניים (כיום בני 13 ו-15) ואילו הבן הקטן (10) נשאר אצל האם, אך ב-2012 גם הוא עבר לאביו.
מאז ועד לפני כשנה כמעט שלא התקיים קשר בין האם לבין ארבעת ילדיה. בתסקירי הרווחה דווח על הסתה וניכור ועל הניסיונות הרבים להביא את ההורים לתיאום הורי או להליך טיפולי שינסה להפסיק את הפגיעה האנושה בילדים.
בתסקיר האחרון דווח כי הילדים מרגישים שהם חייבים לבחור צד כיוון שכל אחד מההורים אוסר עליהם להתקרב לאחר, מה שגרם בסופו של דבר גם לסכסוך ונתק בין האחים לבין עצמם. בסיכום התסקיר ציינה פקידת הסעד כי היא ואנשי המקצוע הנוספים שמעורבים בתיק סבורים ששני הורים אינם טובים דיים ופוצעים את נפש ילדיהם.
עד שההורים יתגייסו לתהליך
מכל מקום, בשנה שעברה חזר הילד הקטן לגור אצל אמו וכעבור כחצי שנה הצטרף גם אחיו הגדול ממנו ב-3 שנים, תוך ניתוק הקשר עם האב, וכך עשה גם אחיהם הבכור.
לפני כחצי שנה הגיש האם תביעה להחזרת המשמורת בשני הילדים הקטינים שמתגוררים עמה. במסגרת זו מינתה סגנית הנשיא מקייס מומחית שהייתה אמורה להביא את האב ושלושת הילדים שהתנכרו לו לטיפול.
אלא שהאב הודיע כי אינו מעוניין בהליך טיפולי ואינו יכול לעמוד בעלותו, ועתר להעביר את העניין לטיפול שירותי הרווחה.
לנוכח הודעה זו החליטה השופטת מקייס שאין ברירה אלא לקבוע את המשמורת על שני הילדים שגרים אצלה – בידיה. בהקשר לבקשת האב, השופטת ציינה כי אינה רואה טעם במעורבות נוספת של הרווחה אשר האב מסרב לקיים את המלצותיה לטיפול משפחתי, לאחר שבמשך שנים היא ניסתה ללא הצלחה לעזור למשפחה ולמזער את הנזקים שההורים גרמו לילדיהם.
"כאשר יחליטו ההורים לראות את המציאות נכוחה ולהבין כי הם יצרו את תרבות הניתוק הפוגעת לעיתים בזה ולעיתים באחר אך הפוגעת פגיעה אנושה בנפשם של ילדיהם, ויסכימו מתוך הבנה לטיפול משפחתי מערכתי כמפורט בתסקיר שירותי הרווחה יוכלו לפנות בהסכמה ויתגייסו באופן אמיתי לתהליך זה...", כתבה.
לפיכך תביעת המשמורת של האם התקבלה תוך שהשופטת ציינה כי נכון לעכשיו אין כל טעם בקביעת מפגשים בין שני הילדים לבין אביהם או בין הבן שנשאר אצל האב לבין האם ואחיו. לאם נפסקו הוצאות משפט של 7,500 שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד סיגלית יפה
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.