אזרחית הפיליפינים שגרה בישראל מאז 2001 חויבה לצאת מהארץ עם בנה. טענותיהם כי טובת הקטין להישאר בארץ וכי אב המשפחה שנמצא בפיליפינים התנהל באלימות וצפוי לסכן אותם, נדחו
אם ובנה שגרים בישראל ללא מעמד חוקי מזה שנים רבות, עתרו לבית המשפט בבקשה לקבל מעמד מטעמים הומניטריים. השופטת תמר בר-אשר מבית המשפט המחוזי בירושלים דחתה לאחרונה את הבקשה. היא קבעה שהאם פעלה שלא בתום לב ויצרה עובדות בשטח במטרה להיקלט בישראל. "אמנם בנה של המערערת נולד בישראל וחי בישראל במשך כל שנות חייו, אולם בכך ובעובדה שמעברו עם אמו אל מדינת מוצאם תהיה כרוכה בשינויים ובקשיים במישורים רבים אין די כדי לבסס טעם הומניטרי", כתבה.
האם, ילידת הפיליפינים, נכנסה לישראל בשנת 2001 באשרת עבודה והמשיכה לגור בישראל לאחר פקיעת האשרה. בנה נולד בישראל ב-2008. אביו של הנער הורחק מישראל ב-2017.
האם הגישה מספר בקשות להסדרת מעמדה ומעמד בנה מטעמים הומניטריים, אך כולן נדחו.
בערעור הדגישו האם ובנה כי הקטין נולד וגדל בישראל ויש לו זיקה חזקה לארץ. הם ציינו כי ספגו אלימות מאב המשפחה והם חוששים כי אם יחזרו לפיליפינים האב יאתר אותם ויפגע בהם.
עוד הם ציינו את הנזק שעלול להיגרם לקטין אם יעזוב את ישראל. כמו כן לדבריהם, הקטין אובחן כסובל מפוסט טראומה לנוכח אלימות האב.
רשות האוכלוסין הדגישה מצידה את שיקול הדעת הנתון לשר הפנים לקבוע מי ייכנס לישראל ומי יורשה לשהות בישראל. היא הוסיפה כי המערערים לא הצביעו על טעם הומניטארי המצדיק מתן מעמד בישראל.
עוד צוין כי התנהלות האם לוקה בחוסר ניקיון כפיים ובחוסר תום לב, המתבטאים בשהייתה הממושכת בישראל שלא כדין, תוך עשיית דין עצמי והתעלמות חוזרת מהחלטות רבות שהורו לה לצאת מישראל, ותוך ניסיון להעמיד את הרשות בפני עובדה מוגמרת.
המדינה טענה עוד כי אין מחלוקת על כך שעיקרון טובת הילד הוא עיקרון חשוב, אולם, נקבע כי ככלל, מקומו של הקטין עם הוריו ובאשר ילכו, לשם ילך גם הוא ולא להיפך.
יצרה עובדות בשטח
השופטת בר-אשר כתבה כי אף שהקטין נולד בישראל והתחנך כאן, זה לא מצדיק מתן מעמד להוריו שנכנסו לארץ באשרת עבודה ונשארו בה באופן בלתי חוקי במשך שנים.
היא ציינה כי האם פעלה שלא בתום לב, והתעלמה מהחלטות רשויות המדינה במטרה לקבוע עובדות בשטח ולשכנע אותן להעניק להם מעמד.
עוד לדבריה, אמנם יש להצטער על כך שהקטין צפוי להיקלע לקשיים בעקבות המעבר עם אימו למדינת המוצא, אולם הדבר הוא פרי בחירתה של האם להמשיך ולשהות בישראל שלא כדין.
גם הטענות בדבר חשש מאלימות האב נדחו, בהיעדר ראיות מספקות. השופטת ציינה כי הטענה בעניין זה הועלתה רק בדיעבד במסגרת הבקשה להסדרת מעמד.
בסופו של דבר השופטת הורתה למערערים לצאת מישראל עד ל-1 בדצמבר 2024, על מנת לאפשר להם להתארגן, בהתחשב בעובדה שהקטין התחיל שנת לימודים חדשה.
- ב"כ המערערים: עו"ד נטלי צרף-רביב
- ב"כ המדינה: עו"ד אלישבע אמיתי-באואר (פרקליטות מחוז ירושלים – אזרחי)
עו״ד רנין דראושה
עוסק/ת ב-
אזרחויות ואשרות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.