״לזכרה של שירה בנקי״: לסבית תוכר רטרואקטיבית כאם בתה בת ה-15

בית המשפט קיבל את תביעת הילדה להכריז על בת הזוג של אמה הביולוגית, המגדלת אותה מאז היוולדה, כאם נוספת. השופט הקדיש את פסק הדין לנערה שנרצחה במצעד הגאווה ב-2015.

נערה שנולדה מתרומת זרע לשתי אימהות המנהלות קשר זוגי מזה כ-16 שנה ביקשה ב-2017 לרשום גם את האם הלא ביולוגית כאמה. השופט ארז שני קיבל לאחרונה את בקשתה והוציא צו הורות פסיקתי רטרואקטיבי מיום הלידה. בכך הוא דחה את דרישת היועץ המשפטי לממשלה להפנות את השתיים להליכי אימוץ.

בתביעה התבקש בית המשפט להורות שבת הזוג תירשם כאמה של הקטינה ללא צורך בתסקיר סעד. כמו כן, התובעות ביקשו שהרישום ייעשה מיום לידתה של הקטינה.

היועץ המשפטי לממשלה התנגד למתן צו הורות פסיקתי ללא קבלת תסקיר סעד. בין היתר הוא ציין שבין בנות הזוג אין שיתוף כלכלי, שלא הוכיחו שרכשו את הזרע במשותף ואין וודאות באשר לעתיד הקשר ביניהן.

הוא ביקש להורות לבנות הזוג להביא ראיות אודות קיומה של מערכת זוגית ביניהן והבהיר שלעמדתו צו הורות פסיקתי הוא קונסטיטוטיבי ולא דקלרטיבי, כלומר חל מהמועד בו ניתן ולא רטרואקטיבית.  

עוד הבהיר היועץ המשפטי כי לשיטתו ראוי כי מקרים מעין אלה יטופלו בדרך של הוצאת צו אימוץ.

״מה זה משנה מי שילם?״

השופט ארז שני מבית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל את התביעה במלואה. הוא ציין בפתח דבריו כי ברירת המחדל היא להיענות לרצונו של אדם המבקש לרשום הורה נוסף שמשמש כהורהו שנים רבות.

הוא הזכיר את דבריה של השופטת ארבל בדבר ״הזכות האנושית לכל אחד לכתוב את סיפור חייו״. לדבריו, לא ניתן לכפור ברצונה של הילדה כי בת הזוג תירשם כאמה הנוספת, אף אם מטרותיה ״אידיאולוגיות״ ולא רק רגשיות.

במקרה זה לדבריו, אין מחלוקת שהילדה חיה עם אמה הביולוגית ובת זוגה מיום היוולדה. זאת ועוד, ניכר שיש בין הילדה לבת הזוג ״את אותו מגע פיזי המתאפיין בין הורה לילדו״.

השופט הדגיש שהפסיקה ״נטשה״ את הצורך לכפות הליכי אימוץ על צדדים המבקשים צו הורות פסיקתי. לדבריו, אין קשר בין הליכי אימוץ לבין מקרה זה בו שתי הנשים לא לקחו את הקטינה מהורים אחרים אלא הביאו אותה לעולם בתרומת זרע. בנסיבות אלה, גם אין צורך בקבלת תסקיר ודי בכך שהילדה ובנות הזוג רוצות שלושתן ביחסים ההדדיים.

״אין גם שום טעם לתהות האם יישאר הזוג יציב, שכן גם לאחר שש עשרה שנה, בדיוק כמו זוג הטרוסקסואלי, איש אינו יכול לחתום בוודאות על המשכו של הקשר״, כתב.

השופט הוסיף כי אינו מבין מה זה משנה מי שילם עבור הזרע והאם הייתה כוונה להורות משותפת. השאלה האם ראוי אדם לצו הורות פסיקתי תלויה בשאלת טובת הקטין ובחינת המציאות הנוכחית ביניהם, כתב. עוד התקשה השופט להבין מה להפרדה רכושית ולהורות משותפת שכן גם זוגות הטרוסקסואליים בוחרים מסיבות שונות לא לחיות בשיתוף כלכלי.

בשאלת מועד תחולת צו ההורות כתב השופט כי מדובר בשאלה שבשיקול דעת ובמקרה זה יש להחילו רטרואטיבית מאחר ששבת הזוג הייתה נוכחת כהורה מיום לידתה של הקטינה.

״משנטענה בכתב התביעה טענה כי בנסיבות של הקטינה לרצונה בהגשת הבקשה טענות הומופוביות כאלה ואחרות בהן נתקלה, לו יהא גם פסק-דין זה אבן וגל-עד לזכרה של שירה בנקי עליה השלום״, סיכם.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.