אישה פרסמה בקבוצה של נשים גרושות שבעלה בגד בה, חיטט בתיקיה, ושיקר לילדים. היא טענה שרק רצתה לפרוק את הלב ולא התכוונה לפגוע אך בית המשפט קבע שמדובר בלשון הרע
השופטת קרן גיל קיבלה לאחרונה תביעת דיבה שהגיש אדם נגד גרושתו. האישה פרסמה מספר פוסטים בשתי קבוצות סגורות של נשים גרושות בפייסבוק בהם כתבה דברים שליליים על בעלה לשעבר. השופטת הבהירה שאין זה משנה ששמו לא צוין בפוסטים שכן ניתן היה לזהות אותו דרך לחיצה על הפרופיל שלה. עם זאת, לטובת האישה נלקחה בחשבון הקונוטציה הייחודית בה נכתבו הדברים ונקבע פיצוי נמוך יחסית בסך 7,600 שקל.
בני הזוג לשעבר התגרשו ב-2018 ולהם שלושה ילדים משותפים.
ביוני 2019 הגיש האיש תביעת דיבה נגד האישה בה עתר לחייב אותה בפיצוי בסך 250,000 שקל.
הוא טען שהאישה יצאה ב"קמפיין" הכפשות נגדו באמצעות פרסום בקבוצות פייסבוק המונות אלפי חברות. הוא הפנה לשמונה פרסומים וטען שמטרתם לבזות אותו, להכפישו ברבים ולביישו בעיני גולשים ובעיקר גולשות ברשת האינטרנט.
לדבריו, הפרסומים מציגים אותו כעבריין פלילי, כגנב, כמי שחיטט בתיקים שלה, כגבר מתעלל, כאדם לא אמין, כמי שמסית את בתם המשותפת של הצדדים נגד אמה, כנרקסיסט וכשתלטן, כמי שבגד באשתו, כאדם אלים ומסוכן, כמי שביצע מעקבים אחר גרושתו וכשקרן פתולוגי. הוא הדגיש כי על אף ששמו המפורש לא צוין בפרסומים, ניתן בקלות לקשר אותו אליהם.
האישה טענה כי לא התכוונה לפגוע בתובע והפוסטים נכתבו כחלק מתהליך של טיפול עצמי, שיקום והחלמה שעברה אחרי הגירושין בקבוצות סגורות בהן חברות רק נשים שעברו הליכי גירושין.
היא הדגישה שהפרסומים בוצעו תחת שם נעוריה ולא תחת שם משפחתה בתקופת הנישואין והחברות בקבוצות לא יכלו לקשר את הפרסומים לתובע. הגורם היחיד שעשה את הקישור הייתה זוגתו הנוכחית של התובע שהייתה חברה בשתי הקבוצות הסגורות ומכירה אותה.
סכסוך משפחתי
השופטת קרן גיל מבית המשפט למשפחה בתל אביב ציינה כי אף שהתובע לא הוכיח שהנתבעת ניהלה "קמפיין" הכפשות נגדו, לא ניתן להתכחש לכך שהפרסומים עסקו בצנעת חייה עם התובע והציגו את התנהגותו ותכונותיו באור שלילי.
לפיכך, אף אם הנתבעת לא התכוונה לפגוע בתובע, פגיעה בשמו הטוב הייתה עלולה להיגרם לו אם מי מהנשים שקראו את הפרסומים היו מקשרות את תוכנם לתובע. ניתן היה במאמץ לא רב לבצע את הקישור מאחר ששמו עדיין הופיע בתמונות המשותפות של הצדדים שהיו גלויות בדפי הפייסבוק של שניהם.
לפיכך, בכל שמונת הפרסומים יש משום ״לשון הרע״. עם זאת, ביחס לפרסום השני שעסק בכך שבבית הדין הרבני ״לא האמינו לסיפורים שלו״ קבעה השופטת שעומדת לנתבעת הגנת ״הבעת הדעה״.
באשר לפיצוי קבעה השופטת שראוי לפסוק פיצוי נמוך. היא הדגישה שמדובר בסכסוך משפחתי שמטבע הדברים טעון מאוד רגשית ושלגביו נקבע בפסיקה כי אין לעודד בני זוג להגיש תביעת לשון הרע בגין כל ביטוי פוגע.
כמו כן, הפרסומים נעשו בקבוצות סגורות שלא ניתן לשתף את המידע בהן מחוץ לקבוצה. זאת ועוד, הפרסומים הוסרו וספק אם נותרו מהם עקבות כלשהם במרשתת. הנתבעת גם הביעה התנצלות כנה.
בסופו של דבר פסקה השופטת לטובת התובע סך של 7,600 שקל.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובע: עו"ד שלומי ויינברג, עו"ד אביתר כהן
- ב״כ הנתבעת: עו"ד יורם מושקט, עו"ד אוריין אשכולי יהלום
* עו״ד מתן נחמיאס עוסק בדיני לשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.