מייסד ובעלים של משרד רואי חשבון סירב לשלם לפרודתו מזונות אישה. בית הדין הרבני חייב אותו בתשלום ופסק שלנוכח רמת החיים הגבוהה של המשפחה עליו להעביר לה 75,000 שקל מידי חודש
בבית הדין הרבני בתל אביב התקבלה לאחרונה תביעת מזונות שהגישה אישה נגד בעלה בנפרד. פסק הדין התייחס למזונות האישה בלבד, ומחלוקת לעניין מזונות בתם הקטינה של הצדדים תתברר בנפרד. לאיש הכנסות גבוהות מאוד מעבודתו והן מגיעות ליותר מחצי מיליון שקל בחודש. הוא טען שאין לחייב אותו במזונות במצב בו האישה הסכימה לגירושין אך בית הדין קבע שיש לחייב אותו ״לפי עושרו״ ובהתאם לתקציב לו הורגלה המשפחה.
הבעל הגיש את תביעת הגירושין. לאחר מכן האישה תבעה את מזונותיה (לצד מזונות הבת הקטינה ושני הבנים הבגירים, סוגיות שלא נדונו בפסק הדין הנוכחי בשל התנגדות הבעל).
גובה שכרו של הבעל, שותף ומייסד משרד רואי חשבון, עומד על 560,000 שקל בחודש. הכנסות המשרד עמדו ב-2020 על כ-14.5 מיליון שקל, כשחלקו של הבעל בהכנסות עמד על יותר מ-10 מיליון שקל.
הבעל התנגד לפסיקת מזונות אישה, בין היתר, בטענה שהיא הסכימה להתגרש ושבמהלך הנישואים סירבה לקיום יחסי אישות.
הדיינים הרב צבי בן יעקב הרב משה בצרי והרב בן ציון הכהן רבין הבהירו שהכלל הבסיסי הוא שאישה אינה מפסידה את זכותה למזונות אלא במקרים מסוימים שנקבעו בהלכה. שלילת המזונות יכולה להיות במקרה שהאישה היא הגורם לגירושין והגירושין ״יצאו ממנה״ והביאו למצב בלתי הפיך שבגינו אין אפשרות להמשיך בחיי הנישואין.
הם הוסיפו שהסכמה לגירושין אין בה ולו שמץ של עילה להפסד מזונות אישה. ״וכי מה תעשה אישה שבעלה מצא אחרת, או סתם מאס באשתו, או כל סיבה אחרת? וכי יעלה על דעתך שתחזיק בבעל בכוח?״, תהו.
עוד כתבו הדיינים שגם הטענה שהאישה סירבה לקיום יחסי אישות, מבלי לקבוע את אמיתות הנטען ומבלי לקבלה, אין בה כשלעצמה לשלול את זכותה למזונות. הם ציינו שייתכן שהדברים נבעו מהתנהגות הבעל או מבעיה בריאותית שאופיינית לגיל.
סעיפים לא מוכרים
הדיינים הוסיפו שכשמדובר בבעל עשיר בקנה מידה כגון זה, אין מדובר ב״מזונות״ אלא ב״תקציב״ לכלכלת הבית. הם הסבירו שבלי ספק תקציב המשפחה השוטף, שעמד ככל הנראה על לפחות 75,000 שקל בחודש, לא נועד רק לאכילת בשר משובח ושתיית יין ישן, בשמים, קוסמטיקה ועוד. ״תקציב של אנשים המשתכרים בסדר גודל כזה, כולל סעיפים ותתי סעיפים שאינם מוכרים ובוודאי אינם מקובלים במשפחות רגילות״, ציינו הדיינים.
הדיינים ציטטו מהרמב״ם בהלכות אישות שכתב לעניין מזונות האישה: ״אם היה עשיר הכל לפי עשרו, אפילו היה ממונו ראוי לעשות לה כמה תבשילי בשר בכל יום, כופין אותו ופוסקין לה מזונות כפי ממונו״.
לכן, התחשיב לחיוב הבעל במזונות האישה צריך להיות לפי תקציב המשפחה שהופרש ממשכורתו לצורך המשפחה.
עוד לדבריהם, צורמים דברי הבעל כי אינו חייב לזון את ילדיו הגדולים, ואף לא את בתם הקטנה בת ה-16 של הצדדים, כך שהאישה צריכה לקבל רק חמישית מהתקציב החודשי של המשפחה. הם ציינו שבכל מקרה יישארו בידי הבעל מעל 85% ממשכורתו הגדולה לצרכיו, סכום המתקרב לחצי מיליון שקל בחודש.
בסופו של דבר חויב הבעל לשלם לאישה עבור מזונותיה 75,000 שקל לחודש, החל מדצמבר 2022 ועד להחלטה אחרת.
- ב״כ התובעת: עו"ד רות דיין וולפנר
- ב״כ הנתבע: עו"ד יהודית מייזלס, עו"ד יהושע דוב פלדשטיין וטו"ר שלמה זלמן פלדשטיין
עו״ד טליה גיגי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.