נדחה ערר נגד הגבלת היתרי תמ״א 38 בחולון

הוועדה המחוזית הגבילה את הוצאת ההיתרים לטובת הכנת תכנית מתאר כוללת למרכז העיר. העורר, בעל בניין בחולון, טען כי ההחלטה פוגעת בו מאחר שהיא מחייבת איחוד חלקות לצורך אישור הפרויקט

ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה דחתה לאחרונה ערר שהגישה בעל בניין בן 2.5 קומות במרכז חולון נגד הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה. האיש מחה על הגבלות שהטילה הוועדה על הוצאת היתרים לפרויקטים של תמ״א 38. הוועדה המחוזית קבעה בין השאר כי היתר יינתן רק למגרשים גדולים, מה שמחייב את העורר להגיע להסכמות עם שכניו. ועדת המשנה לעררים קבעה שההחלטה מידתית ולא מצאה סיבה להתערב בה.

בפברואר 2020 החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז תל אביב לפרסם הודעה בדבר הכנת תכנית מתאר לעיר חולון וקביעת תנאים להוצאת היתרי בנייה בזמן הכנת התכנית.

ברקע הדברים תכנית מתאר מקומית שמקדמת עיריית חולון. התכנית עתידה לחול על רוב שטחה הוותיק של העיר ומטרתה לאפשר התחדשות עירונית מבוקרת תוך התחשבות באופיין של השכונות השונות ושמירה על איכות החיים בעיר. 

הוועדה המחוזית קבעה בין היתר כי לצורך הוצאת היתר לפרויקט תמ״א 38 יש צורך בגודל מגרש מינימלי, בהתאם למיקום המגרש.

העורר הוא בעלים של מגרש בשטח של 278 מ"ר ברחוב סוקולוב. על המגרש מבנה בן 2.5 קומות עם חזית מסחרית הכוללת 2 חנויות, ו-3 דירות. 

הוא הגיש בקשה להיתר לפי תמ״א 38 להריסה ובנייה מחדש של המבנה אך ההגבלות החדשות התקבלו בטרם ניתן ההיתר.

בערר הוא טען כי ההגבלות מחייבות איחוד חלקות לשם מימוש הפרויקט, כך שגודל המגרש המאוחד לא יפחת מ-500 מ"ר. לטענתו, באחד המגרשים שגובלים במגרש שלו כבר מוצו זכויות הבנייה וישנם בעלים רבים, ובשני אין הסכמה של כל הדיירים, והדיירים המעוניינים במימוש תמ"א 38 מעדיפים לממשה על דרך חיזוק ותוספת קומות.

לדבריו, התנאים המגבילים פוגעים בו בצורה בלתי מידתית ומונעים ממנו ליישם את הפרויקט.

הוועדה המחוזית ציינה כי מדובר בהגבלת היתרים מכוח תמ"א 38, שאינה זכות מוקנית והיא תלויה בשיקול דעת של מוסד התכנון.

היא הדגישה כי כי אין מורכבות גדולה יותר מתכניות התחדשות עירונית ופינוי-בינוי בלב מתחם עירוני קיים וצפוף, ויחד עם זאת התנאים המגבילים נקבעו לשנתיים בלבד והתכנית כבר הוגשה לה כך שמדובר בתקופה קצרה ובשמירה על איזון.

פגיעה חזותית

ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בראשות עו״ד שמרית גולן, דחתה את הערר לאחר שקבעה שהחלטת הוועדה המחוזית מאוזנת ומידתית.

בין היתר נכתב בהחלטה כי התנאים המגבילים נחוצים, בשלב זה, לצורך מתן אפשרות לקידום התכנית.

הוועדה כתבה כי ההגבלות שנקבעו אינן גורפות ומאפשרות פרויקטים שעומדים בתנאי הסף. היא ציינה כי מהחומר שהוצג לה עולה שהוועדה המקומית מבקשת לעודד התחדשות עירונית במספר חלקות יחד, מה שיאפשר השגת מטרות תכנוניות של הרחבת מדרכות, צמצום כניסות לחנייה, יצירת מעבר מקורה להולכי רגל ועוד. בנוסף, הוועדה המקומית הראתה כי תיווצר פגיעה חזותית כתוצאה מהקמת מבנים רבי קומות על חלקות קטנות, תוך יצירת הפרשי גבהים מהחלקה הסמוכה.

היא הוסיפה כי הפגיעה שלגביה טוען העורר נובעת מנסיבות ספציפיות של היעדר ההסכמות הנדרשות לאיחוד חלקות מצד בעלי החלקות הסמוכות לחלקתו, בנקודת הזמן הנוכחית. מדובר בנסיבות אשר מעבר לאפשרות שישתנו בעתיד, מאפיינות מקרים רבים ואינן מצדיקות החרגה של המקרה מהתנאים.

• ב״כ העורר: לא צוין
• ב״כ הוועדה המחוזית: עו"ד דרורי שפירא וגב' חגית אלדר
• ב״כ הוועדה המקומית: עו"ד עופר צילקר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.