השופטת שוכנעה שכוונת הצדדים הייתה להעניק לאישה משענת כלכלית לתקופה קצובה, עד שתמצא עבודה, ולא חיים על חשבון הגרוש לצמיתות. נקבע שמדובר בעושק וחוסר תום-לב
בפסק דין שפורסם לאחרונה הורה בית המשפט למשפחה בחיפה על ביטול הסכם ממון המנוסח באופן קיצוני לרעת הבעל. בין היתר נקבע בו שעליו לשלם לגרושתו אלפי שקלים בחודש עד מות אחד מהם, ואפילו למנותה כמוטבת בלעדית בביטוח חיים עד הגיעו לגיל 71. מסקנת השופטת הילה גורביץ עובדיה הייתה שההסכם נועד להעניק לאישה תקופת הסתגלות ולא פרנסה לכל החיים.
התובע, ישראלי, והנתבעת, אנגלייה, הכירו ב-1990 בפיליפינים, ולאחר מספר שנים נישאו אזרחית בלונדון. בשלב מסוים האישה התגיירה, וב-1995 הם התחתנו בארץ כדת משה וישראל, תוך שקבעו את מושבם בקריית טבעון. הסכם הממון שבמוקד ההליך נחתם ואושר במאי 2015, לאחר שחלה הידרדרות ביחסי הצדדים.
מדובר בהסכם המכיל תנאים מפליגים ביותר לטובת האישה. כך למשל, נקבע בו שכשלב ראשון ישלם הבעל לפרודתו 13,000 שקל בחודש ולאחר מכן, עד ל-2035, יועברו אליה 8,000 שקל מדי חודש. מאפריל אותה שנה ועד לפטירת מי מהם, כך על-פי ההסכם, ישלם הגבר לאשתו לשעבר 6,500 שקל בחודש. בנוסף נקבע שהאישה תגור בדירה חינם עד למכירתה, וכי היא תמונה כמוטבת בלעדית בפוליסת ביטוח חיים שיחזיק הבעל, עד שימלאו לו 71.
באפריל 2017 התגרשו הצדדים רשמית וחמש שנים לאחר מכן, במאי 2022, הוגשה התביעה לבית המשפט, לביטול הסכם הממון. לטענת הבעל, החוזה, שהלכה למעשה הופך אותו ל"גרוש-נשוי" שמחויב לפרנס את גרושתו עד יומה האחרון, נחתם תחת הטעיה, עושק וחוסר תום-לב מצדה, ועל כן יש לקבוע שהוא בטל.
מנגד טענה האישה שבעלה לשעבר, אדם משכיל ובעל חוכמת חיים, חתם על ההסכם בדעה צלולה, ללא הטעיה מצדה ומבלי שהופעל עליו לחץ כלשהו. מכאן, לטענתה, שההסכם תקף ויש לדחות את התביעה.
"נאלצתי להתקלח בחדר כושר"
השופטת גורביץ עובדיה שוכנעה שכוונת הצדדים בהסכם, הלכה למעשה, הייתה לאפשר לאישה תקופת הסתגלות קצובה בזמן, עד שתמצא עבודה ו"תעמוד על הרגליים" מבחינה כלכלית, להבדיל מחיים על חשבון הגרוש לצמיתות.
"אומד דעת הצדדים היה כי לאחר שהנתבעת תשוב לשוק העבודה, חיובי התובע יבוטלו / ישתנו", כתבה השופטת, תוך שציינה כי בניגוד למועד חתימת ההסכם, כיום היא עובדת, הגם שלא ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלה.
השופטת שבה והדגישה כי הציפייה שהאישה תתחיל לעבוד לפרנסתה ובעלה לשעבר יפסיק לתמוך בה כלכלית "היא הבסיס להוראות ההסכם, ובהתאם יש לפרש את ההסכם או להורות על בטלות הוראה הנוגד אומד דעתם זו".
על אודות הרקע להסכם, צוין בפסק הדין שהתובע חש רגשות אשמה על כך שאילץ את גרושתו להתגורר בישראל, רחוק ממשפחתה שבאנגליה, וכי נוכח החיובים בהסכם המוטים באופן קיצוני לרעתו - הוא נאלץ לגור אחרי גירושיו במשרד שלו, לישון שם על ספה נפתחת ולהתקלח בחדר כושר, כל זאת כשהוא ממשיך לשלם את המשכנתה על הבית.
בסופו של יום שוכנעה השופטת שההסכם נחתם תחת עושק מצד האישה, אשר עמדה על המשך קיומו שלא בתום לב. לפיכך נקבע כי בחלוף כשלוש וחצי שנים מגירושי הצדדים, שניתנו לאישה כתקופת הסתגלות, ההסכם בטל.
לטובת התובע נפסקו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 42,500 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד לירן שוובר קידר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד הראל קרמר ואח'
עו"ד דוריס מור
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.