המחוזי קבע שבית החולים "שיבא" התרשל בכך שלא יידע את הורי הצעירות על החשד בדבר היותן תאומות סיאמיות, באופן שהיה מאפשר להפסיק את ההיריון ולחסוך מהן חיי סבל
תאומות סיאמיות שנולדו מחוברות במעיהן והופרדו, ומתמודדות מאז עם קשיים בריאותיים רבים, יקבלו פיצויים והוצאות בסך 11,605,316 שקל - כך נקבע לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופטת אירית קלמן ברום קבעה שרופאי "שיבא" התרשלו בכך שלא יידעו את הורי התובעות על היות בנותיהם סיאמיות כשהן ברחם אימן, באופן שהיה מתאפשר להם לבצע הפסקת היריון ולחסוך מהן חיי צער.
תחילת הפרשה המטלטלת בנובמבר 1997, אז הרתה אימן של התובעות עליהן בהיותה בת 21. כחודשיים לאחר מכן היא התבשרה שנושאת תאומות ברחמה, אלא ששום דבר לא הכין אותה לרגע הלידה, שהתרחש ביוני 1998: התברר שהן נולדו מחוברות במעיים. מיד לאחר הלידה בוצע ניתוח להפרדתן.
בתביעתן נגד המדינה, כבעלת בית החולים "שיבא", טענו בנות ה-26 שנגרמו להן "חיים בעוולה"; זאת, לטענתן, בשל רשלנות הצוות הרפואי, אשר התבטאה באי יידוע הוריהן על היותן מחוברות בעודן ברחם אימן, באופן שניתן היה להפילן ולחסוך מהן את חיי הנכות והסבל שהן חוות מאז.
הצעירות צירפו לתביעתן חוות דעת מקצועית שקבעה כי "הרופאים שטיפלו באם התייחסו בקלות דעת לממצאים החריגים שהתגלו במעקב ההיריון, ופעלו בניגוד לסטנדרטים המקובלים", זאת מבלי לשתף את ההורים במידע ובמשמעותו. "ביצוע התהליך כנדרש היה מאפשר להורים לממש את זכותם לפנות לוועדה להפסקת היריון, אשר הייתה בנסיבות חומרת המומים מאשרת את הפסקתו", חתם מומחה התביעה.
מנגד טענה המדינה כי אימן של התובעות טופלה על ידי רופאים מכובדים העושים לילות כימים בדאגה למטופליהם. לטענתה מדובר בתקופה שבה הידע הרפואי הרווח לא איפשר לאבחן חיבור סיאמי במעי, והרופאים עצמם הופתעו מכך שהתובעות נולדו כתאומות סיאמיות. בנסיבות אלה נטען שאין לייחס לנתבעת רשלנות רפואית.
סבל בל יתואר
אבל השופטת קלמן ברום חשבה אחרת. מסקנתה הייתה שרופאי "שיבא" העלו עוד בטרם הלידה את האפשרות של חיבור סיאמי בין התובעות, מבלי שהתריעו על כך. "בבדיקות ההדמיה השונות עלתה האפשרות של תאומים סיאמיים. באפשרות זו, אשר התממשה לבסוף, לא שותפו ההורים ובכך שגו והתרשלו המומחים שטיפלו באם", כתבה.
בהקשר לכך העירה השופטת שקשה אמנם להעריך מה הייתה החלטתם הסופית של הורי התובעות לו כלל החשדות היו נפרסים בפניהם - האם לבצע הפלה או לא - ואולם לבסוף היא שוכנעה כי קיים סיכוי סביר שהם היו מחליטים להפסיק את ההיריון.
השילוב של התרשלות הצוות הרפואי עם הקשר הסיבתי הנדרש, הוביל את השופטת לקבוע שהנתבעת התרשלה, וכפועל יוצא מכך חבה בפיצוי התאומות.
בתוך כך פירטה השופטת על הסבל והצער שחוות התאומות מאז לידתן: אחת מהן סובלת, בין היתר, ממעי גס קצר, העדר פי טבעת וחוסר שליטה על הסוגרים, ואילו אחותה מתמודדת, בין השאר, עם שיתוק מוחין קל, פגיעה בראייה, התפתחות איטית ואי שליטה חלקית על סוגריה.
בסופו של יום קבעה השופטת שעבור נזקיהן הרבים יפוצו התאומות ב-9,671,097 שקל, וכי המדינה תישא גם בשכר טרחת עורכי דינן, בסך 1,934,219 שקל.
- ב"כ התובעות: עו"ד שי פויירינג ועו"ד טניה יארובצקי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד הילה שקיב ועו"ד יוסי נוילנדר
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.