הסגרה ופשיעה בינ"ל

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

מדינת ישראל יכולה להסגיר אזרחים ישראלים למדינות זרות, אך ורק בתנאים מסוימים ומגבילים מאוד. הסגרת אזרחים ישראלים מוסדרת בעיקר בחוק ההסגרה, תשי”ד-1954, ובפסיקות בית המשפט העליון. עקרונות מרכזיים לגבי הסגרת אזרחים ישראלים: 1. כלל אי-הסגרת אזרחים ישראלים (בעבר) • בעבר, ישראל לא הסגירה אזרחים ישראלים כלל, מתוך גישה שהמדינה אחראית להעמידם לדין בעצמה. 2. תיקון החוק בשנת 1999 – אפשרות להסגרה בתנאים מסוימים • בעקבות פרשת יונתן שפירא (חשוד בפדופיליה בגרמניה), חוק ההסגרה תוקן כך שהוא מאפשר הסגרת אזרחים ישראלים, אך בתנאי שהם ירצו את עונשם בישראל אם יורשעו במדינה הזרה. 3. תנאים עיקריים להסגרה: • קיומו של הסכם הסגרה – ישראל מסגירה רק למדינות שיש להן הסכם הסגרה עם ישראל. • העבירה נחשבת פלילית גם בישראל – העבירה שבגינה מבקשים את ההסגרה חייבת להיות עבירה פלילית בישראל (עקרון הפליליות הכפולה). • עונש מאסר של לפחות שנה – בדרך כלל, העבירה חייבת להיות חמורה, עם עונש מאסר של שנה לפחות. • התחייבות לריצוי העונש בישראל – אם האזרח הישראלי מורשע בחו”ל, הוא ירצה את עונשו בישראל ולא במדינה הזרה. 4. מקרים שבהם בוצעו הסגרות של אזרחים ישראלים: • משה בן-איבגי – הוסגר מארגנטינה לאחר שנמלט מישראל בזמן ריצוי עונש. • מיכאל זיידנברג – הוסגר לארה”ב בעבירות מין בקטינים. • צבי גור – חטף ורצח ילד בישראל, נמלט לארה”ב והוסגר. 5. חריגים והגנות מפני הסגרה: • עבירות פוליטיות – ישראל לא מסגירה אדם אם העבירה היא פוליטית. • חשש לעונש מוות – אם במדינה המבקשת יש עונש מוות, ישראל לא תסגיר אלא אם כן המדינה מתחייבת שלא להטיל עונש מוות. • חשש להפרת זכויות אדם – אם יש חשש לעינויי נאשם או למשפט בלתי הוגן, ייתכן שישראל תסרב להסגיר. סיכום: ישראל יכולה להסגיר אזרחים ישראלים, אך רק למדינות שיש להן הסכם הסגרה עם ישראל, למעט הסכם הסגרה ספציפי - AD HOC, בדרך כלל בעבירות פליליות חמורות, ורק אם הנאשם ירצה את עונשו בישראל. המקרים נבחנים בקפידה על ידי בתי המשפט, וההסגרה אינה אוטומטית.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

באופן כללי, חשוב להסביר כי הסגרה הינה תהליך שבו מדינה מבקשת ממדינה אחרת למסור לה אדם, בתנאי מעצר, שנחשד או נמצא אשם בעבירה פלילית. התנאים המשפטיים להסגרה משתנים ממדינה למדינה, תלוי בחוקים הפנימיים של כל מדינה ומדינה ותלוי גם באמנות ההסגרה בין המדינות. הסכמים בין-לאומיים: במקרים רבים, ההסגרה מתבצעת בהתאם להסכמים בינלאומיים שנחתמו בין המדינות. ואולם יש מקרים יוצאי דופן שבהם יש הסגרות בין מדינות בהתאם להסכם ספציפי שנקרא "AD HOC" גם באם אין הסכם הסגרה או אמנה!! עבריינות פלילית: יש צורך בפליליות כפולה דהיינו שהעבירה תהווה עבירה גם במדינה המתבקשת להסגיר. לדוגמה, עבירות של רצח, אונס, שוחד, גניבה ועוד, עשויות להיות מצדיקות הסגרה. עבירות פוליטיות:מיסוי מסוג מסויים ו/או עבירות מסוגים מסוימים, אל תמיד מדינה ו/או בית משפט הדן בהסגרה יסכימו להסגיר אדם אם העבירה שביצע נחשבת לעבירה פוליטית (כגון התנגדות לשלטון או פעילות מחתרתית). כלומר, אם האדם חשוד בעבירה פוליטית, בדרך כלל לא תתבצע הסגרה. סיכון למוות או עונש קשה: מדינה לא תסכים להסגיר אדם אם יש חשש של סיכון לחייו או לשלומו, לדוגמה, אם יש סכנה שהאדם ייתקל בעונש מוות, עינויים או תנאי מאסר קשים במדינה המבקשת. זכות משפטית להליך הוגן: במדינות רבות, ישנה דרישה שהאדם שעתיד להיות מוסגר יקבל את הזכות למשפט הוגן במדינה המבקשת. הסכמים משפטיים בין מדינות: בנוסף להסכמים הבין-לאומיים, ישנן גם חוקים לאומיים ופסיקות שיכולות להשפיע על תנאי ההסגרה. מדינה יכולה לקבוע חוקים פנימיים לגבי האופן שבו תתנהל בקשת ההסגרה, כולל אמות מידה של ראיות ותהליך משפטי. לסיכום, הסגרה מתבצעת על פי עקרונות של עברות פליליות, הימנעות מהסגרת אנשים בעברות פוליטיות, מניעת סיכון חמור לשלום האדם, והבטחת הליך משפטי הוגן או בעבירות שהתיישנו ו/או שאין בהן ראיות מספיקות "אחיזה לאישום" ועוד יסורבו הסגרה. צריך לשקול מלחמה משפטית בהסגרה ולא להסכים באופן מיידי.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש