ירשה דירה, אך הבנק מימש אותה לכיסוי חובות של אחיה

הורי האישה העניקו לה את הנכס. את חשבון הבנק שלהם בו הבית נרשם כבטוחה נתנו לבנם. טענת הבת כי "לאומי" התרשל כשלא גילה לה על כוונת הבנק לממש את הדירה, נדחתה

אישה שירשה שלושת-רבעי דירה לא תפוצה אחרי שבנק "לאומי" מימש אותה לטובת כיסוי חובות של אחיה – כך נקבע לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. סגן הנשיא שאול שוחט והשופטים עינת רביד ונפתלי שילה קבעו שהבנק לא התרשל כשלא יידע את האישה, שאינה לקוחת הבנק, על כוונתו לממש את הנכס.

הוריהם המנוחים של האישה ואחיה צברו בחייהם רכוש רב. באוגוסט 2000 נתנה האם לבנה, בין היתר, דירה ברחובות ואת חשבון הבנק שלה ב"לאומי". עוד באותו החודש היא ערכה צוואה בה הורישה לבתה 75% מדירה בבני ברק. שתי הדירות, ברחובות ובבני ברק, שימשו כבטוחות להבטחת חובות החשבון. בחלוף חודשיים הלכה האם לעולמה.

בשלב מסוים מימש הבנק את הדירה בבני ברק לטובת כיסוי החובות בחשבון. בתגובה לכך הגישה בעלת רוב הזכויות בדירה לבית משפט השלום בתל אביב את התביעה, בה טענה, בין היתר, שאי גילוי הבנק על כוונתו לוותר על שעבוד הדירה ברחובות ולממש את זו שבבני ברק, מהווה התרשלות. התביעה התקבלה באופן ש"לאומי" חויב לשלם לאישה את שווי השוק של הנדל"ן שמומש, בתוספת הצמדה וסכומים נלווים.

בערעור שהגיש "לאומי" למחוזי במרץ אשתקד נטען, בין היתר, כי הקביעה לפיה הבנק התרשל ופעל בחוסר תום לב כשלא גילה לאישה על כוונתו לשחרר את השעבוד בדירת רחובות ולממש את זו שבבני ברק, היא מוטעית ומצדיקה לבטל את פסק הדין.

מנגד טענה האישה שוויתור הבנק על הבטוחה של דירת רחובות הייתה ללא הצדקה, ומהווה התרשלות שמצדיקה תשלום פיצוי על נזקיה – שעיקרם אובדן שלושת רבעי מדירת בני-ברק והשכירות היחסית שהייתה מקבלת עליה.

נכס עם גיבנת

השופט שוחט קיבל את ערעור "לאומי" כשקבע כי הלכה למעשה, לא נפל רבב בהתנהלותו מול בעלת הדירה. כל שעשה הבנק, לדברי השופט, היה לממש את המשכנתה על הנכס – זכות במקרקעין שעמדה לטובתו עוד בטרם זכתה האישה בדירה. השופט חידד כי האישה קיבלה את הדירה "עם גיבנת" בדמות המשכנתה, וממילא היה עליה לצפות שהיא עלולה ביום מן הימים להיות ממומשת לטובת חובות החשבון.

"מבחינת הבנק יש לו כמה בטוחות לחשבון", כתב השופט תוך שתהה: "אם נוצר חוב בחשבון בנק שלו מספר בטוחות, והבנק מחליט לממש בטוחה של אחד מנותני הבטוחות – האם הוא צריך ליידע אותו בדבר מצבת הבטוחות שהייתה קיימת עובר למימוש הבטוחה?". במלים אחרות, האם תנאי למימוש דירת בני ברק הייתה גילוי "לאומי" לאישה על הבטוחות האחרות בחשבון, כלומר דירת רחובות? תשובת השופט לשאלה הזו, כאמור, הייתה שלילית.

הוא שב והדגיש כי יורשת הדירה ידעה שרובצת עליה משכנתה לטובת חשבון אחיה, וכי בכל רגע נתון היא יכולה הייתה לפנות לבנק ולברר מה החוב בחשבון, ומה התנאים להסרת הבטוחה מבחינתו. לדברי השופט, אין מקור כלשהו שמכוחו מחויב הבנק להודיע לה מיוזמתו על קיומה של בטוחה נוספת (דירת רחובות) ועל כוונתו להסיר את אותה בטוחה – ומכאן שאין לבוא אליו בטרוניה כשבחר לממש דווקא את דירת בני ברק.

לפיכך השופט קיבל את ערעור הבנק, ביטל את ההחלטה שלפיה עליו לפצות את בעלת הדירה וחייב את האחרונה בהוצאות בסך 10,000 שקל.

• ב"כ היורשת: עו"ד יעקב נתנאל
• ב"כ הבנק: עו"ד דלית קלמן

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.