עוזרת בית גנבה מאות אלפי שקלים מניצול שואה עיוור – וחויבה להחזיר

העוזרת, שבתי הכלא מוכרים לה היטב לנוכח גניבות קודמות, ריצתה ארבע שנות מאסר בשל מעילת הענק. ניסיונה להפיל חלק מהאחריות לגניבות על הפרוד שלה – נדחה

בית משפט השלום באשקלון קיבל לאחרונה תביעה כספית שהגישו ניצול שואה שהלך לעולמו, נגד עוזרת הבית שסעדה אותו בשנותיו האחרונות. בשלב מסוים של עבודתה מצאו האב ובנו, יורשו היחיד, שהעוזרת רוקנה את חשבון הבנק שלו ועבודתה הופסקה. בהמשך היא הועמדה לדין ונגזרו עליה ארבע שנות מאסר ורבע מיליון שקל פיצוי. בתביעה נגררת להליך הפלילי קבע השופט עידו כפכפי שעל האישה לשלם לבן כרבע מיליון שקל נוספים.

תחילת הפרשה בספטמבר 2016 אז החלה הנתבעת לעבוד כעוזרת בית במשרה חלקית עבור המנוח, שהיה אז בן 80 וסבל מעיוורון ומנכות מלאה. עיקר עבודתה היה לקרוא את עיתוני היום עבור המנוח, לסייע לו בענייניו הכספיים ולרכוש עבורו מוצרי מזון.

לאחר כשלוש שנות עבודה מצא הבן שהאישה שאמורה לעזור לאביו, גונבת ממנו כספים בהיקפים ניכרים. היא פוטרה ובהמשך הועמדה לדין בין היתר בעבירות של גניבה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בית המשפט גזר את עונשה לארבע שנות מאסר בפועל ופיצוי למנוח בסך רבע מיליון שקל.

בדצמבר 2019 הגיש המנוח את התביעה הכספית לבית המשפט, כתביעה נגררת. במהלך ההליך הוא נפטר, ובנו – יורשו היחיד – נכנס בנעליו.

לטענת הבן העוזרת ניצלה את האמון שניתן בה ומשכה כמעט על בסיס יומי כ-5,000 שקל מחשבונו של המנוח, עד שרוקנה אותו. לגרסת התביעה סכום המעילה הכולל עומד על כמיליון שקל אותם על העוזרת להשיב.

מנגד טענה העוזרת שהיה על משפחת המנוח להיזהר ממנה, שכן עברה הפלילי – שכלל גניבות בסך 2.2 מיליון שקל משלושה מעסיקים שונים – פורסם לעיני כל במקומונים. עוד היא טענה שבעלה, עמו היא מצויה בהליכי גירושים, ידע על מעשיה ואף עודד אותה להמשיך – כך שהאחריות למעילות היא גם שלו.

"איים עליי לפני חתונת בתי"

השופט כפכפי בחן את הראיות ומצא שעם העסקת העוזרת הוצאות המנוח גדלו משמעותית, באופן המעורר חשד. כך, בעוד שלפני העסקתה הוציא המנוח בממוצע כ-11,000 שקל בחודש, לאחר תחילת עבודתה עלה ממוצע ההוצאות לכ-28,000 שקל בחודש.

"אמנם לא ניתן לדעת במדויק אילו סכומים נטלה הנתבעת לעצמה ואילו שימשו לצרכי התובע", כתב השופט, "אולם ניתן לזהות בבירור שינוי משמעותי בין גובה הכספים שנמשכו מחשבונות המנוח טרם תחילת עבודתה של הנתבעת לבין הסכומים שנמשכו לאחר שהחלה לעבוד".

בתוך כך השופט דחה את ניסיון העוזרת להשחיר את פני הבן. לדבריה, ימים ספורים טרם חתונת בתה הוא סחט אותה באיומים על מנת שתודה בכתב על המעילה, אחרת יפנה למשטרה. השופט הבהיר לעוזרת שתלונה במשטרה היא פועל יוצא טבעי של מעשיה הנכלוליים, ובשום אופן לא מדובר בעושק או כפייה.

לסיום דחה השופט אף את ניסיון העוזרת להפיל חלק מהאחריות לגניבותיה על הפרוד. לדבריו, אף אם היה שפע כלכלי גדול יותר בתקופה בה גזלה הנתבעת מכספי המנוח, לא ניתן לקבוע בוודאות שבעלה ידע כי מדובר בכספים שמקורם בגניבה.

לאור זאת קבע השופט שבניכוי הפיצוי מההליך הפלילי, על העוזרת לשלם לעיזבון את יתרת הגניבות שטרם הוחזרה, בסך 206,019 שקל. בנוסף חויבה האישה לשלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 35,000 שקל.

• ב"כ התובעים (העיזבון והבן): עו"ד צביקה מועלם
• ב"כ העוזרת: עו"ד מיכה גבאי
• ב"כ הפרוד: עו"ד קארין פרץ

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.