לפסק הדין בעניין אורגד נגד היועץ המשפטי לממשלה
מהו היחס בין חוק ההסגרה לבין חוק המעצרים ? לאיזו מערכת דינים כפופים הליכי המעצר בעניין הסגרה ?
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע, כי ניתן לבחון חלופת מעצר גם כאשר העצורים "קשורים" להליכי הסגרה לארץ אחרת, אך טרם הוגשה עתירה להסגרתם לאותה ארץ, על פי חוק ההסגרה.
כיום, לא קיימת הלכה מחייבת, בדבר היחס בין חוק ההסגרה לבין חוק המעצרים. יש הסבורים כי מרכז הכובד נע לכיוון חיפוש אחר חלופת מעצר, ויש הסבורים כי שחרור לחלופת מעצר ייעשה בנסיבות אלה במקרים נדירים בלבד.
השופט משה דרורי קבע, כי במיוחד בשלב ראשוני, הרי שזכות האזרח היא, כי ענייני מעצרו יתנהלו על פי חוק המעצרים, ולכן יש לראות במי שנמצא בהליכי מעצר לקראת הסגרה, ככל עצור אחר, מלבד המשקל שיש ליתן לצורך לקיים את חובתה של המדינה על פי אמנות בינלאומיות, כלפי מדינות אחרות.
נקבע, כי אין כל הצדקה עניינית, משפטית, ואף לא מוסרית, להפלות את מי שנעצר בקשר להסגרה. ככל שהמעצר הוא בשלבים ההתחלתיים של הליכי ההסגרה, וככל שהעבירה היא כזו שניתן להעמיד את המבוקש לדין בישראל, הכף נוטה לעבר חלופת המעצר.
לפסק הדין בעניין אורגד נגד היועץ המשפטי לממשלה
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.