בוטל הסכם ממון שמנשל אישה מדירת בעלה: "ביקשה לרצות אותו"

השופטת העריכה שהאישה חתמה על תוספת להסכם המקורי רק כדי לפייס את בעלה על רקע חשדותיו שבגדה בו, תוך שהוטעתה לחשוב כי זכויותיה בדירה מוגנות

בית המשפט למשפחה באשדוד ביטל לאחרונה תוספת להסכם ממון שנישלה אישה מדירה אשר נרכשה במהלך נישואיה, ונרשמה על-שם בעלה לשעבר בלבד. סגנית הנשיא ענת אלפסי קבעה שהתוספת מהווה הסכם למראית עין, בין היתר מאחר שהיא נחתמה תחת סערת רגשות של האישה על רקע האשמתה בבגידה. המשמעות: הדירה שייכת לשני הצדדים שווה בשווה.

הצדדים נישאו זה לזו לפני כעשור והביאו לעולם שני ילדים. הנתבע, אדריכל שמבוגר מהתובעת ב-14 שנה, הגיע לנישואים עם שתי דירות בבעלותו. בהתאם לכך, טרם החתונה חתמו הצדדים על הסכם ממון שקבע כי כלל נכסי הבעל, לרבות שתי דירותיו, יישארו בבעלותו הבלעדית.

כשנה וחצי לאחר החתונה, באוגוסט 2016, נרכשה דירה שלישית במספר שהיוותה את מוקד המחלוקת בין הצדדים. כחודש לאחר רכישתה חתמו הצדדים על תוספת להסכם הממון שלפיה אותה דירה וכן הפירות ממנה לא יאוזנו בין הצדדים ויהיו בבעלותו הבלעדית של האיש, והאישה לא תהיה זכאית לכל חלק בהם. עם זאת, בשלב מסוים חתמו הצדדים על נספח שקבע כי למרות האמור בתוספת להסכם, בפועל הדירה בבעלותם המשותפת.

בתביעה שהגישה לבית המשפט טענה האישה כי התוספת להסכם היא הסכם למראית עין שאין לו תוקף משפטי. היא ציינה כי ההסכם נכפה עליה תוך ניצול תמימותה וחולשתה, בזמן שהצדדים ניסו לשקם את יחסיהם, על רקע טענת בעלה לשעבר כי בגדה בו. היא הוסיפה כי התוספת נחתמה משיקולי מס והיא לא הבינה בזמן אמת שמדובר במסמך המנשל אותה מהדירה.

מנגד טען הבעל שמדובר בדירה שלו בלבד, בדיוק כפי שמופיע בתוספת להסכם הממון אשר אושרה בבית המשפט וקיבלה תוקף של פסק דין.

"מוכה ומפוחדת"

השופטת אלפסי קיבלה את טענת האישה שהתוספת להסכם הממון מהווה חוזה למראית עין. קביעתה נסמכה על מספר נימוקים.

בראש ובראשונה ציינה השופטת את הנספח עליו חתמו הצדדים, שקבע כי בשונה מהתוספת להסכם – בפועל הדירה שייכת לשני הצדדים שווה בשווה.

שנית, מן העדויות עלה שהתוספת להסכם נעשתה, לאמיתו של דבר, על מנת לחסוך בתשלומים למיסוי מקרקעין, בעצה אחת בין הבעל לעורך דינו, כאשר שניהם גרמו לאישה לחשוב שמדובר בעניין פורמאלי בלבד שאין לו השלכה דרמטית כלפיה.

אינדיקציה שלישית המלמדת על הסכם למראית עין, נימקה השופטת, נעוצה בסערת הרגשות בה נמצאה האישה באותה תקופה, על רקע המשבר הזוגי אליו נקלעו הצדדים ובשל רצון האישה לפייס את בעלה באמצעות חתימתה על מסמך המנשל אותה מהדירה לטובתו. "אישה מוכה ומפוחדת, אף אחד לא יודע מה עובר עליה", אמרה האישה במהלך חקירתה תוך שהודתה כי חתמה אמנם על התוספת, אך מבלי להבין את המשמעות. 

השופטת הוסיפה כי גם הפער הגדול בגילאים, בניסיון וברכוש בין הצדדים הציב את האישה בעמדת חולשה מול בעלה לשעבר. בנסיבות אלה נקבע שהתוספת להסכם בטלה מאחר שנעשתה למראית עין, ולכן הדירה תחולק שווה בשווה בין הצדדים. עוד נקבע שעל הנתבע לשלם לפרודתו 81,600 שקל עבור שכירות שהתקבלה על הדירה מאז מועד הקרע.

• באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.