לפני כ-6 שנים תקפו בעלי מכולת בקרית ים את בעלי המאפייה הסמוכה על רקע סכסוך ממושך. טענת בעלי המכולת שמדובר היה בהגנה עצמית נדחתה באחרונה.
בקרית ים פועלת מאפייה בסמוך למכולת. בעלי שני העסקים מסוכסכים מזה שנים, אך הסכסוך הסלים במאי 2011, אז התרחש אירוע שבגינו הגישו בעלי המאפייה תביעה נגד בעלי המכולת ואחד מלקוחותיה בבית משפט השלום בחיפה.
התובעים סיפרו כי באותו יום הגיעו למאפייה בסביבות השעה 16:30 כדי לאסוף את בתם שעבדה בעסק. באותו זמן יצא מהמכולת אחד מלקוחותיה הוותיקים והחל לצעוק לעבר לקוחות המאפייה לא לרכוש מאפים כי הם מקולקלים, ואף וירק על המוצרים.
בעלי המאפייה הוסיפו כי בהמשך, הלקוח התקרב לתובע והכה אותו תוך שבעל המכולת מצטרף אליו. במקביל, אשתו של בעל המכולת הכתה את בתם והפילה אותה לרצפה. בשלב זה יצאה אשתו של בעל המאפייה מהרכב והופלה גם היא אפיים ארצה על ידי בעל המכולת.
התובעים דרשו פיצוי על התקיפה והפגיעה באוטונומיה שלהם. לדבריהם, בעקבות האירוע פונתה האם לבית החולים שם אושפזה למספר ימים ונמצא שבר באחת מהחוליות בגבה. גם הבת והאב נחבלו וסבלו בעקבות האירוע מחבלות ושטפי דם.
הנתבעים מצדם מסרו גרסה שונה לחלוטין. לטענתם, התביעה חסרת בסיס והוגשה ממניעים של נקמנות וחיסול חשבונות. ביום האירוע הם עבדו במכולת והתכוננו לסגירה מוקדמת מאחר שהיה זה יום הזיכרון. בסביבות השעה 19:00 נכנס למקום בעל המאפייה והחל להתגרות בלקוח ותיק של המכולת, לכנות אותו בשמות ואף להכות אותו. ניסיונות בעל המכולת להגן על הלקוח לא צלחו. בשלב זה לדבריהם, הצטרפו לתקיפה אשתו של בעל המאפייה ובתו, שתקפו את אשתו של בעל המכולת ואף ניסו לגנוב את הקופה תוך שהם הורסים כל דבר שנקלע בדרכם.
הנתבעים הוסיפו שהתובעים הגישו תלונה במשטרה בגין האירוע אך היא נסגרה בהיעדר ראיות. עוד לדבריהם, מאחר שהתובעים תקפו ואיימו עליהם קמה להם הזכות להגנה עצמית.
התגרות מתמשכת
השופטת מירב קלמפנר נבון ציינה כי גרסאות שני הצדדים לאירוע היו עמומות אך גרסת התובעים קרובה יותר לאמת. לדבריה, תצהירי התובעים ועדויותיהם חיזקו את הרושם שבאותו יום הייתה התגרות ממושכת מצד הנתבעים כמו למשל סימון מעין "תנועת שחיטה" כלפי בעלת המאפייה וזריקת כוסות ובקבוקים עם משקאות אלכוהוליים על רכבם. מנגד, גרסת הנתבעים לא הייתה סבירה ו"בלשון עדינה", הם לא הותירו רושם מהימן.
השופטת קבעה שהתקיימו כל היסודות של עוולת התקיפה שכן הנתבעים עשו שימוש בכוח כלפי התובעים בכוונה לפגוע בגופם. היא הוסיפה שהנתבעים לא הוכיחו שבמעשיהם הם ניסו להגן על עצמם או על רכושם וניכר שהאלימות שהפעילו הייתה המשך ישיר להתגרות המתמשכת מצדם באותו יום, כך שלא עומדת להם ההגנה שבפקודת הנזיקין.
באשר לנזק, השופטת קיבלה את חוות הדעת הרפואית של מומחה בית המשפט שלפיה התובעת סובלת בעקבות האירוע משבר בחוליה ומנכות של 10%. עם זאת היא קבעה שהנכות אינה מגבילה אותה בפועל והיא נצפתה מתפקדת בעסק ללא כל קושי. באשר לאב ולבת קבעה השופטת שלא נותרה להם נכות קבועה כלשהי.
טענת התובעים לפגיעה באוטונומיה נדחתה. השופטת הבהירה שנזק זה הוכר במצבים של פגיעה בכוח הבחירה והדבר אינו רלוונטי למקרה.
בסיכומו של דבר חויבו הנתבעים לפצות את התובעים ב-22,000 שקל בתוספת הוצאות של 3,500 שקל ושכ"ט עו"ד של 4,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד מאור אביטל ואח'
- ב"כ הנתבעים: עו"ד דיאב מוחמד
עו"ד זהבה סלמון
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.