לצערנו, בעולם הגשמי אין מחסור בעולות, חטאים ופשעים. למדנו זה מכבר לחיות עם כל
אותן וריאציות הנוגעות למעשים הנוגדים את המקובל, המחוקק, והמוסכם. כמו בכל
ציביליזציה חדשה, קיימת מערכת חוקים נורמטיבית המקימה בסיס עליה מונחות שאר שכבות
התרבות, וכך שלב אחר שלב נבנית הפירמידה המהווה שלד למנגנון חברתי מצליח. האינטרנט
יצר מדיום חדש המאפשר ביצוע מעשים שהחברה קבעה זה מכבר את סלידתה מהם. מערכות
האכיפה המודרניות לומדות להתמודד עם מדיום זה ומאמצות מדי יום ביומו אמצעים
טכנולוגיים שונים לניטור פעולות עברייניות ואכיפה בעולם הקיברנטי, תוך שיתוף פעולה
עם גורמים מסחריים )כמו ספקי שירותי אינטרנט(. התפתחות זו, כמו בעולם הפיסי, נעשית
במהירות מכורח הנסיבות, אך עדיין המרחק להשגת העבריינים הינו רב. אחת מהתופעות
שמקשות על תהליך החקירה והאכיפה, הינה העדר גבולות גיאוגרפיים בעולם הקיברנטי,
לעומת המשך קיומן בעולם הפיסי. בלשון אחרת, חוסר ההתאמה בין העולם הפיסי בו חיים
ופועלים אנשים בשר ודם לבין הנוכחות הוירטואלית בעולם הקיברנטי, מאפשר לאלה הפועלים
בעולם הקיברנטי, הלכה למעשה, להסתתר מאחורי חומות פורמליסטיות המקנות, לכאורה, הגנה
משפטית למעשיהם בעולם הפיסי. בעוד שבעבר מנגנוני אכיפת החוק הוקמו לאכוף את החוק
בכל מדינה ומדינה )תוך יצירת מנגנונים שתפסו את אלה שנפלו בתפר, כמו אמנות אכיפה
בינלאומיות(. בעולם הקיברנטי התהפכו היוצרות, הכניסה לעולם הקיברנטי ניתנה לנחלת
הכלל תוך פרק זמן קצר ביותר, בעוד שבמקביל לא נוצר כל מנגנון המאגד בתוכו נורמות
התנהגות מקובלות, הן מספקי שירותים והן ממשתמשים באינטרנט.
בנוסף להיעדר מערכת אכיפה פלילית רשמית באינטרנט, יש לציין כי עברייני האינטרנט
הראשונים, ניסו לבצע דברים שונים בעולם הקיברנטי, יותר למטרות ניסיון ופחות למטרות
שליליות. כידוע, האינטרנט התפתח על בסיס ההרפתקנות וחופש הביטוי. אלה שלקחו את
האינטרנט ממערכת תקשורתית בנאלית ששימשה את עולם האקדמיה אל המרחבים המסחריים, היו
אותם בני נוער צעירים ומוכשרים אשר גילו מערכת רבת-עוצמה שהקנתה להם כושר ביטוי חזק
בהרבה ממה שניתן היה לבני גילם בתקופות קודמות. רבים ממפתחי האינטרנט של היום היו
אלה שלפני עשר שנים פיתחו את כישוריהם בעולם התוכנה על-ידי חיפוש אחר אתגרים חדשים
כמו חדירה למערכות המידע של בית-הספר בכדי לשנות ציונים או חדירה למערכות מידע של
חברות גדולות וזאת אך ורק בכדי להוכיח שהדבר ניתן להיעשות. מעשים כגון אלה, שלא לוו
בדרך-כלל בכוונות פליליות למעשה, לא נראו בעיני מבצעיהם כמעשים שליליים, אך הם יצרו
התנהגות נורמטיבית אשר אפיינה את האינטרנט כבר מתחילת דרכה.
העשור האחרון של המילניום השני, הביא לתופעה חסרת תקדים, התגברות ההיבטים המסחריים
הגלומים באינטרנט והכספים המושקעים בפעילויות קיברנטיות, בד בבד עם החזרים פיננסים
בסכומים ובפרקי זמן שהיו דמיוניים עד לתקופתנו זו )קשה למצוא תקופה בה תוך פחות מ-
20 שנה ייקח צעיר שלא גמר תואר ראשון באוניברסיטה רעיון ויהפוך השקעה קטנה לשווי
נכסים פרטי של מיליארדי דולרים, וייהפך לאדם העשיר בעולם. או שצעירים בשנות העשרים
לחייהם יוכלו תוך פרקי זמן של שנתיים שלוש בממוצע לפתח עסק מאפס, למוכרו או להנפיקו
וליצור שווי נכסים פרטי של מאות מיליוני דולרים(.
שילוב זה של נסיבות גרר עמו שינוי מגמתי בקצב המעשים השליליים הכרוכים באינטרנט.
כיום, על סף המילניום החדש, הננו, המשתמשים באינטרנט, עומדים בפני רבדים שונים של
התנהגות שלילית אשר לא היתה מתקבלת בברכה בעולם שהכרנו לפני ימי האינטרנט. התנהגות
זו מתבטאת בהונאות בדרגות תחכום וברמות גבוהות ביותר, החדרת וירוסים למערכות מידע
וגרימת נזקים במאות מיליוני דולרים, חדירה לא מורשית למערכות מידע וגניבת מידע,
שימוש שלא כדין וגניבת נכסים בלתי מוחשיים, הרחבת בסיס המשתמשים בחומרים
פורנוגרפיים, הימורים ועוד.
האירוניה שעולה מהתפתחות זו, היא שחלק מפעילויות אלה מהווה כוח הדוחף את האינטרנט
קדימה כמו גם את מערכות החוק הכרוכות באינטרנט. דוגמה קלאסית לכך הינו השימוש
בפורנוגרפיה באינטרנט. אתרי אינטרנט העוסקים בפורנוגרפיה צצו כמו פטריות לאחר הגשם
כאשר נוכחו לדעת, שבניגוד למודלים סטנדרטיים של פעילות מסחרית באינטרנט, מאתרים אלה
אשר לזכותה גם נרשמו ,Playboy כן ניתן לעשות ריווח כלכלי. הצועדת בראש הייתה חברת
מספר לא קטן של פסקי דין מובילים ומנחים שקבעו יתדות בעולם המשפט הקיברנטי. להגנת
השימוש באתרים אלה עמד, בין היתר, עיקרון העל בדבר חופש הביטוי, עיקרון אשר הינו גם
מעמודי התווך של האינטרנט בכללותו.
אחרת בה תותר הפעילות. עניין זה התבטא גם בחקיקת חוקים גורפים, ולו רק בכדי למספר
חוקים ופסיקה התפתחו בעולם בעקבות הניסיון לאכוף צנזורה אשר תפקח על הפורנוגרפיה
באינטרנט, תוך חיפוש אחר איזון הצנזורה ועיקרון חופש הביטוי. על כך יש להוסיף את
קשיי האכיפה הנובעים מהעובדה שגם אם ייסגר אתר אינטרנט במדינה אחת, מנהלי האתר
יכולים בקלות רבה להעביר את השרת למדינה זכות בקולות בוחרים, על אף שלא היה סיכוי
כי יעמדו בביקורת בתי-המשפט. לדוגמה, בניו-מקסיקו חוקק חוק בשנת 1998 ההופך מעבר
מידע )בכתב או בתמונה(, המכיל חומר מיני מפורש - למעשה בלתי חוקי. חוק זה נמצא
Communication -כגורף, נוגד את החוקה האמריקאית ובשל כך בטל. כך גם בעניין ה
אשר חוקק בשנת 1996 בארצות הברית במטרה להגן מפני חשיפה לחומר Decency Act
פורנוגרפי באינטרנט. בית המשפט העליון בארצות הברית פסק גם כן כי חוק זה פוגע באופן
שאינו מתקבל על הדעת בחופש הביטוי המעוגן בחוקת ארצות הברית.
יש הטוענים שפסקי דין מעניינים הם בסיס לחוקים גרועים. דוגמה לכך הינו פסק הדין
בגרמניה. בפסק דין זה הורשע מר פליקס סום במאי 1998, מנהלה CompuServe בעניין
בגרמניה )אחת החברות שסללו את הדרך בשוק מתן שירותים מקוונים CompuServe המקומי של
החל משנות השמונים, אך בגלל כישלונה לזהות את גל האינטרנט הגובר, איבדה מחוסנה
בשנת 1997( בגין 13 מקרים של הפצת חומר פורנוגרפי AOL הפיננסי עד שנרכשה על-ידי
מלהיכנס לאתר אינטרנט פורנוגרפי CompuServe בלתי-חוקי בכך שלא מנע ממשתמשים של
בעקבות החלטה .CompuServe שניתן היה להיכנס אליו דרך השער לאינטרנט שפתח הפורטל של
זו, ניתכו ביקורות קשות מכל העולם, כולל גרמניה. הדבר הגיע לשיאו כאשר נדחתה בקשתו
של התובע הגרמני עצמו, למחיקת התביעה בגין הכרתו )המאוחרת( בשינויים שחייבים לחול
בעולם האכיפה הפלילית, לאור מציאות האינטרנט. בית-המשפט טען, שמציאות האינטרנט לחוד
וחוק לחוד ולמרות שהחוק שונה במשך הזמן, הנתבע עבר בזמנו על החוק הקיים בכך שניהל
פורטל המאפשר לגולשים באינטרנט להיכנס אל תוך אתר פורנוגרפי ועל-כן על ההרשעה לעמוד
בתוקפה. לשמחת כולם, בית המשפט הארצי במינכן הפך את ההרשעה זה מכבר.
אשר ניהלו אתר פורנוגרפי מביתם Thomas פסיקה מעניינת אחרת נגעה בבני הזוג
שבקליפורניה. חוקר דואר ממדינת טנסי עלה על האתר שלהם במכוון מביתו שבטנסי ושלף
תמונות פורנוגרפיות. בני הזוג הואשמו בשידור תמונות פורנוגרפיות לתושב טנסי, הגם
שכף רגליהם מעולם לא דרכה במדינת טנסי, הם לא הציעו שירותים לחוקר הדואר ולא ביקשו
ממנו לעלות לאתר שלהם, ומעשיהם ודאי שלא היוו מעשה פלילי במדינת מגוריהם
)קליפורניה(.
בסדרת מאמרינו הבאה, נתייחס בקצרה למגוון הפעילויות השליליות באינטרנט לרובדיהן אל
מול החוק, הפסיקה הקיימת והאמצעים הנבנים בימים אלה לאכיפה והענשה של הגורמים
העומדים מאחורי פעולות אלה.
· עו
"
ד אביב אילון הוא שותף באילון, אגרט ושות' ומתמחה בדיני אינטרנט
· עו
"
GreatDomains.com ד יונתן בר-שדה הינו היועץ המשפטי של
comments@netlaw.co.il - הערות ניתן לשלוח ל
Information Week פורסם במגזין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.