אחראי על שיבוץ רופאים במכון הלב בבית החולים אסף הרופא התרגז מאוד על היעדרות פתאומית של אחד הרופאים והתמוטט. ביטוח לאומי התעקש שלא מדובר בתאונת עבודה וזכה לביקורת חריפה מהשופט
קרדיולוג בכיר בבית החולים אסף הרופא הוכר כנפגע עבודה בעקבות התקף לב שהתפרץ לאחר שהתרגז מאוד על כך שאחד הרופאים במחלקה נעדר ממשמרת. בפסק הדין שניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל-אביב נמתחה ביקורת חריפה על ההתנגדות העיקשת של ביטוח לאומי להכיר באירוע כתאונת עבודה למרות חוות דעת מומחה ועדויות שתמכו בגרסת הרופא.
התובע שימש כסגן מנהל המערך הקרדיולוגי והיה אחראי על שיבוץ הרופאים במחלקה. באחד הבקרים של ינואר 2015 הוא התפרץ בזעם לאחר שרופא הודיע שלא יגיע למשמרת ומיד לאחר מכן חש בכאבים בחזה שבהמשך אובחנו כהתקף לב.
כמה חודשים אחרי האירוע ביטוח לאומי דחה את התביעה שהגיש להכרה כנפגע עבודה בטענה שלא התרחש בעבודתו אירוע חריג כנדרש בחוק, והתובע פנה לעזרתו של לבית הדין לעבודה.
מומחה שמינה השופט אורן שגב לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין ההתקף ציין בחוות דעתו כי חסר לו מידע עובדתי על טיב ההתרחשות בהתחשב בכך שבאופן עקרוני היעדרות היא לא מצב נדיר בבית חולים גדול. עם זאת, הוא ציין כי סמיכות הזמנים בין ההתרגזות לבין התפתחות ההתקף מעידה בבירור על קשר סיבתי בין השניים.
בעקבות החסר העובדתי התקיימו שני דיונים שבהם נשמעו עדויות מטעם התובע וחבריו לעבודה, שלאחריהם קבע השופט שגב כי התגובה של התובע אכן הייתה חריגה והמליץ לביטוח לאומי לסגת מעמדתו.
אלא שהמוסד לא קיבל את ההמלצה ועמד על כך שיש לדחות את התביעה. בין היתר נטען מטעמו כי בתביעה המקורית לא כתב התובע שמדובר באירוע חריג. יתרה מכך, מהעדויות עלה כי הרופא שעליו כעס נעדר פעמים רבות כך שזה לא היה מפתיע, ואפילו המומחה הממונה ציין כי היעדרות רופאים היא לא עניין חריג.
התובע טען לעומת זאת כי העדויות וחוות דעת המומחה מעידות באופן חד-משמעי כי ההתקף נגרם כתוצאה מאירוע חריג בעבודה. בתוך כך הוא הדגיש כי "אירוע חריג" לפי החוק לא חייב להיות מקרה חד-פעמי שלא היה כמוהו מעולם, ומה שחשוב היא התגובה שלו לסיטואציה שהתרחשה באותו הרגע.
חוויה סובייקטיבית
ואכן, השופט שגב לא מצא כל הסבר לגישה של הביטוח הלאומי לאור קביעת המומחה בדבר הקשר הסיבתי בין הדחק הנפשי לבין ההתקף והעדויות שהעלו בבירור כי הכעס והרוגז היו חריגים בעוצמתם.
השופט אף מתח ביקורת על הנסיון להיתפס לניסוח של טופס התביעה הראשוני כאילו התובע משפטן שאמור להכיר את המינוח המדויק בחוק.
השופט הוסיף עוד כי גרסתו העובדתית של התובע הייתה אמינה, התיישבה עם העדויות ועם המצב האובייקטיבי שלא היה שנוי במחלוקת, שלפיו ההיעדרות הפתאומית יצרה בעיה.
השופט אף ציין כי דווקא העובדה שהיה זה רופא שנהג להיעדר מחזקת את גרסת התובע שמבחינתו היה זה שיא שהוביל להתפרצות חריגה. בנוסף נקבע כי ההערה של המומחה שהיעדרות אינה אירוע נדיר לא שוללת את החוויה הסובייקטיבית של התובע באותו היום.
בסיכומו של עניין השופט מצא שלא הייתה הצדקה לגישה "העיקשת והבלתי מתפשרת" של ביטוח לאומי, והתביעה התקבלה תוך חיוב המוסד בהוצאות גבוהות בסך 9,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד דוד שוורצבאום ממשרד עורכי דין גלעד מרקמן
- ב"כ הנתבע: עו"ד עדי אשכנזי מהלשכה המשפטית של ביטוח לאומי
עו"ד טליה רג'ואן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.