ב-2014 הבחין שוטר סמוי בנהגת בכביש 4 מחזיקה טלפון וכרז לה לעצור. היא לא הבינה והמשיכה בנסיעה. בתגובה הוא פתח במרדף שבסופו התנגשו הרכבים. באחרונה קיבל השופט את גרסת הנהגת ומתח ביקורת על התנהלותו הכוחנית של השוטר.
בכתב אישום שהוגש לפני כשנתיים הואשמה נהגת ב"חבלה במזיד לרכב" ו-"הפרעה לשוטר במילוי תפקידו".
נטען שבאוקטובר 2014 היא נסעה בכביש 4 ושוטר סמוי שהבחין שהיא מחזיקה טלפון סלולרי בידה כרז לה לעצור בצד. הנהגת בתגובה עברה לנתיב הימני והגבירה מהירות ולכן השוטר עקף אותה וחסם את דרכה תוך שרכבה פוגע בחלק האחורי של הניידת.
לטענת המדינה, כשהשוטר יצא מהרכב והלך לכיוונה, הנהגת הסיטה את ההגה והחלה להימלט מהמקום. היא המשיכה בנסיעתה והשוטר בעקבותיה עד שחסם אותה בשנית תוך שרכבה פוגע שוב בניידת.
עוד נטען שלאחר שהרכבים עצרו הנהגת התנגדה למעצר, קיללה את השוטר ואיימה עליו שתתלונן שניסה לאנוס אותה.
הנאשמת בתגובה הסבירה שלא ידעה שמדובר ברכב משטרתי שכן לא היו עליו כל סימנים מזהים כמו צ'קלקה (בעברית – צפירור) או לוחית זהות משטרתית והיא סברה שמדובר ברכב הצלה שביקש שיפנו לו את הדרך.
לדבריה, רק בהמשך הבינה שעליה לעצור ופנתה לכיוון שולי הדרך אך השוטר "חתך" אותה והרכבים התנגשו. היא הכחישה שלאחר מכן ניסתה להימלט והוסיפה שלאחר שהרכבים נעצרו השוטר פתח את דלת רכבה, תפס אותה בכוח בידה, משך אותה וקלל אותה.
כמו כן, לאחר שאזק אותה והכניס אותה לניידת השוטר סגר את כל הדלתות והחלונות והותיר אותה שם כ-15 דקות. לטענתה, כתוצאה מהאלימות שהפגין כלפיה השוטר היא נפגעה בידה הימנית ונגרמו לה שטפי דם.
היא הוסיפה שלא קללה את השוטר ורק אמרה לו שתתלונן נגדו על הטרדה מינית לאחר שהוא כינה אותה "שרמוטה".
כאב ניכר בעדות הנאשמת
השופט עמית מיכלס מבית משפט השלום בראשון לציון העדיף את גרסת הנהגת וזיכה אותה. לדבריו, עדות השוטר הייתה "לא מדויקת, משתנה ולא החלטית" בעוד שהנאשמת מצידה "העידה על הדברים כהווייתם, דיברה בשטף וניכר שסיפרה את שחוותה מתוך זיכרונה, שלא לומר מתוך כאבה".
השופט קבע שאמנם לשוטר הייתה סמכות לעצור את רכבה של הנאשמת לאחר שהבחין בה מבצעת עבירת תנועה אך הדרך בה בחר לעשות כן לא הייתה הנכונה והמתאימה בנסיבות.
השופט ציין שהשוטר נהג בניידת מוסווית ולא הפעיל את האור הכחול-אדום ובמצב זה לא מצופה מאזרח להבחין ולהבין שרכב שנוסע אחריו הוא רכב משטרתי. לדבריו, היה על השוטר להביא בחשבון שייתכן שהנהגת לא מבינה שהוא שוטר ולפעול לעצירתה בדרכים אחרות, כמו ניידות אחרות שהיו באזור.
השופט הוסיף שניתן להבין את סערת הרגשות בה הייתה שרויה הנהגת כתוצאה מההתרחשות הבלתי צפויה, שלא לומר מפחידה, שזה עתה חוותה וניתן היה לצפות מהשוטר לשאול אותה לשלומה ולא ישר לאזוק אותה ולהחמיר את תגובתה ההיסטרית.
בהקשר זה, השופט קיבל את הסברי הנאשמת שהשוטר סגר אותה ברכב ללא אוויר והיא נאלצה לבעוט בחלון כדי לסמן לו שהיא נחנקת מאחר שידיה היו אזוקות מאחורי גבה. הוא הוסיף שלא ניתן להאשים את הנהגת אם קיללה את השוטר לאחר שהאחרון הודה שגם הוא קילל אותה.
בסוף דבריו העיר השופט ש"דבקות במשימה היא תכונה חשובה" אך כשמדובר בחשד לשימוש בטלפון תוך כדי נהיגה, אין הצדקה לביצוע מרדף בכביש מהיר תוך סיכון החשוד, השוטר וכלל הנהגים.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהכרעת הדין
עו"ד זיאד זועבי
עוסק/ת ב-
תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.