בית המשפט המחוזי הבהיר באחרונה שלא ניתן לקבל פיצוי על הבגידה אך פסק לאישה 100,000 שקל על אירועים אלימים מצד הבעל בהם איים עליה ״שיוציא את עיניה״ ותקף אותה פיזית.
בני הזוג נישאו ב-1983 והתגרשו ב-2011 לאחר שהביאו לעולם שלושה ילדים.
זמן קצר לאחר הגירושין האישה הגישה כנגד הבעל תביעה לפיצויים של מיליון שקל על כך שלטענתה בגד בה עם אחרות, כולל חברותיה הטובות, נהג כלפיה באלימות פיזית ונפשית והתעלל בילדים.
האישה ציינה שני אירועים מ-2008 בהם הנתבע איים עליה שיוציא לה את העיניים וייקח לה את הילדים, תקף אותה פיזית ובעט בה. היא הוסיפה שהנתבע הטריד מינית את בתם כשהייתה בת 11 כשהתקלח עמה ושחשף את הבן הצעיר לסרטים פורנוגרפיים.
הבעל טען מצדו שהוא ואשתו הסכימו על נישואין פתוחים כך שכל הטענות הנוגעות לבגידה מופרכות. הוא הכחיש שתקף באופן כלשהו את ילדיו אך הודה באירועים האלימים.
בתביעות שהגיש כנגד האישה הבעל ביקש להכריז על הילדים כמורדים מאחר שהם מסרבים לפגוש אותו, וכן לפטור אותו מהמזונות. בנוסף הוא הגיש תביעה של 100,000 שקל על פגיעה בפרטיותו בה טען שהאישה צילמה אותו ללא ידיעתו מקיים יחסים עם אחרת בבית אמה וחשפה את הצילומים בבית המשפט.
האישה השיבה שלנוכח ההתעללות שחוו הילדים הם בצדק מסרבים לפגוש את אביהם. היא הוסיפה שהתקינה את המצלמות בבית אמה לאחר שנגנבו משם תכשיטים ונדהמה לגלות שבעלה לשעבר נפגש שם עם נשים. לדבריה, הוא עשה שימוש בדירה ללא רשות כך שלא יכול היה לצפות לפרטיות.
ב-2015 קיבל בית המשפט למשפחה בפתח תקווה את תביעת האישה ופסק לה 350,000 שקל. מנגד, גם תביעות הבעל התקבלו חלקית – סכום המזונות הופחת ב-300 שקל והאישה חויבה לשלם לו 40,000 שקל על הפגיעה בפרטיות.
שני הצדדים ערערו על פסק הדין. האישה טענה שסכום הפיצוי שנפסק לטובתה נמוך מדי ושלא היה מקום להפחית את המזונות ולחייב אותה בפיצוי. האיש טען שסכום הפיצוי שנפסק לחובתו מופרז ומנגד שהיה מקום לחייב את האישה בסכום כפול על הפגיעה בפרטיותו מאחר שפרסום הצילומים נעשה בכוונה לפגוע בו.
לא הוזמן
השופט צבי ויצמן מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד הדגיש את הזהירות שבה נוקטים בתי המשפט בכל הנוגד לתביעות נזיקין המוגשות בתוך המשפחה והבהיר שבית המשפט העליון לא הכיר בעילות תביעה שהתבססו על בגידת בן זוג ולכן אין לפסוק לאישה פיצוי על כך.
עם זאת לדבריו, אין לחסום תביעות נזיקיות במרחב המשפחתי כשמדובר בתופעות שאין כל מקום להגן עליהן כמו אלימות.
השופט ציין שמחומר הראיות לא ניתן ללמוד על התנהלות אלימה של הבעל למעט אותם שני אירועים בודדים. בנסיבות אלה, הפיצוי שנפסק לטובת האישה גבוה באופן חריג ויש להפחיתו ל-100,000 שקל.
מנגד, השופט קבע כי התנהגות הבעל כלפי הילדים (אף שלא הוכחה פגיעה מינית או התעללות אחרת) בהחלט מסבירה את התרחקותם ולכן לא היה מקום להפחית את חיוב המזונות.
באשר לפגיעה בפרטיות השופט ביטל את הפיצוי לבעל. בהקשר זה השופט ציין שהבעל לא יכול היה לצפות לפרטיות בדירה שהוא לא הוזמן אליה ושהוא עצמו צירף את הצילומים לכתב התביעה שהגיש.
השופטות ורדה פלאוט ומיכל ברנט הצטרפו לפסק הדין.
לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המערערת (והמשיבה): עו"ד שירה דרורי-סאלם ואח'
- ב"כ המשיב (והמערער): עו"ד מקסים ליפקין
עו"ד מיטל כסיף
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.