עבריין מס הודה והורשע בעבירות בסדר גודל של כ-640,000 שקל. לפני כשבועיים סגנית נשיא בימ"ש השלום בחיפה גזרה את דינו, והחליטה להסתפק בענישה מקלה יחסית, וזאת משום שהאיש שילם את הכסף ולנוכח "נסיבות אישיות חריגות".
הנאשם והחברה שבניהולו הואשמו במספר עבירות על חוק המע"מ: מסירת ידיעה כוזבת, ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך, שימוש בכל מרמה או תחבולה. כתב האישום שהוגש בבימ"ש השלום בחיפה התייחס להעלמות מס חמורות של כ-3.5 מיליון שקל, שבוצעו בשנים 2010-2012. גובה המחדל – כלומר הסכום שנשלל מקופת המדינה – עמד על סך כ-640,000 שקל.
הנאשם הגיע להסדר טיעון עם המדינה והודה בביצוע העבירות. במסגרת ההסדר המדינה הגבילה את עצמה לטעון למאסר שלא יעלה על 10 חודשי מאסר בפועל, בתנאי שהנאשם יחזיר את הכסף – מה שנקרא בלשון המשפטית "הסרת המחדל" – והוא אכן עשה זאת.
בשלב זה נותר לדון בשאלת העונש. המדינה יוצגה על ידי עוה"ד רימאז חטיב, ואילו את הנאשם ייצג עוה"ד אליהו סרור, שביקש להסתפק במספר חודשי עבודות שירות.
כל צד הגיש לסגנית הנשיא, השופטת אורית קנטור, פסקי דין התומכים לשיטתו במדינות הענישה הנוהגת.
כנהוג במקרים מסוג זה, השופטת התייחסה תחילה ל"מתחם העונש", וקבעה כי הוא נע במקרה זה בין מאסר בן 6 חודשים שניתן לרצות בעבודות שירות, לבין מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים.
קביעה זו התחשבה בערכים החברתיים שנפגעו – השמירה על יציבות המשק והקופה הציבורית, שמירה על עקרונות של שוויון בנטל המס ואמון הציבור במערכת גביית המס – וכן במדיניות הענישה הנהוגה במקרים מסוג זה.
"עבריין המס הגוזל מהקופה הציבורית – פוגע במשק ובכלכלה ובאינטרס של נשיאה שוויונית בנטל המס", קבעה השופטת, והביאה מספר דוגמאות שבהן נקבע כי עברייני צווארון לבן הגוזלים (או לא משלמים) כספים מקופת המדינה הם שודדים לכל דבר, וראוי להשית עליהם מאסר בפועל.
כמו כן, השופטת הזכירה כי "מדובר בעבירות מסוג פשע בניגוד לחוק מע"מ כאשר מדובר ב-102 חשבוניות מס כוזבות על שם 9 עוסקים שונים בלא שהתקיימה לגביהם עסקה ומדובר ב-29 דוחות כוזבים שכללו ידיעות כוזבות – לא ניתן לומר כי מדובר באירוע יחיד או חד פעמי".
לקח אחריות בהזדמנות הראשונה
למרות זאת, השופטת הגיעה למסקנה כי "יש לאמץ את הרף התחתון של מתחם העונש שקבעתי במיוחד כאשר נאשם 1 נמצא מתאים לרצות מאסר בעבודות שירות וכאשר המחדל כאמור הוסר".
לעניין זה השופטת זקפה לזכות הנאשם מספר נסיבות שאינן קשורות לעבירות עצמן אלא להתנהלותו לאחר מכן. כך, השופטת התחשבה בין היתר בעובדה שהנאשם הביע חרטה, הודה ולקח אחריות בהזדמנות הראשונה, דבר שחסך את זמנו של בית המשפט.
בנוסף, השופטת התחשבה בכך שהנאשם הסיר את המחדל, כאמור, והוסיפה כי "הסניגור הציג בטיעוניו הן בעל פה והן בכתב נסיבות אישיות חריגות המצדיקות התחשבות".
לפיכך, השופטת קנטור גזרה על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, בתוספת 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, וכן קנס בסך 15,000 שקל.
לקריאת גזר הדין לחצו כאן.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.