המטפלת הועסקה 11 חודשים. בפסק הדין נקבע שבסמוך לפיטורים המעסיקה זייפה את חתימתה על הסכם שקבע תקופת העסקה זמנית
השופט עמי רוטמן קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה שעבדה במשך כמעט שנה כמטפלת בפעוטות במעון פרטי בבית שמש. התובעת טענה שפוטרה במהלך טיפולי פוריות. המעסיקה טענה כי מראש תקופת העסקתה של התובעת הייתה קצובה ל-11 חודשים, אך השופט קבע שהסכם העבודה שהציגה מזויף. נמצא כי המנהלת הישירה של התובעת ידעה שהיא עוברת טיפולי פוריות בטרם הפיטורים.
התובעת סיפרה שעבדה כמטפלת במעון שמפעילה הנתבעת, חברת ״צליל ברמה״, מאוגוסט 2020 ועד ליולי 2021. לדבריה, היא פוטרה שלא כדין במהלך טיפולי פוריות וללא שימוע. התובעת ציינה שהחלה בטיפולי פוריות בחודש מאי 2021 וילדה באפריל 2022.
הנתבעת טענה מנגד שהעסקתה של התובעת היתה קצובה למשך 11 חודשים, כך שלא מדובר בפיטורים שלא כדין. היא הגישה מסמך בשם ״הסכם העסקה זמני״ שלפיו עבודת התובעת הייתה אמורה להסתיים בכל מקרה ביולי 2021. היא צירפה הסכם נוסף, חסר תאריך, שנחתם על ידי התובעת ושגם בו נכתב שההעסקה תימשך רק עד יולי 2021.
התובעת טענה שההסכם הראשון לא נחתם על ידה וחתימתה זויפה. ביחס למסמך השני היא ציינה שהוחתמה עליו על ידי המנהלת הישירה שלה בחודש שקדם לפיטוריה, בזמן ששהתה עם פעוטות בפעילות מים בחוץ ביום חם, מבלי שקראה אותו. עוד היא ציינה שנאמר לה שמדובר במסמך טכני שעליו חותמות כל העובדות.
היא הוסיפה שהנתבעת בחרה שלא להביא לעדות את בעלת המעון ואת המנהלת הישירה, וההנחה היא שעדותן היתה תומכת בגרסתה.
הנתבעת השיבה כי התובעת חתמה על המסמך הראשון והגישה חוות דעת גרפולוגית לתמיכה בטענתה. לגרסתה, לאור חוסר שביעות רצון מעבודת התובעת, כבר בחודש אפריל 2021 הודיעה לה כי לא תאריך את חוזה העבודה לאחר שיגיע לסיומו בחודש יולי.
הפיטורים - בגלל טיפולי הפוריות
השופט עמי רוטמן מבית הדין לעבודה בירושלים קיבל את התביעה. הוא קבע שאכן הימנעות הנתבעת מעדותן של בעלת המעון והמנהלת תומכת בטענות התובעת.
עוד לדבריו, בחוות הדעת הגרפולוגית נפלו כשלים כך שאי אפשר להסתמך עליה. השופט הוסיף שאילו המסמך הראשון אכן היה נחתם על ידי התובעת, סביר היה להניח שהוא יוזכר במסמך השני אך הדבר לא נעשה.
הוא גם קיבל את טענות התובעת באשר לנסיבות החתימה על המסמך השני, ביום חם וכשהשגיחה על ילדים, בעוד המנהלת מפצירה בה לחתום וטוענת שמדובר במסמך שגרתי.
לפיכך קבע השופט שהתובעת התקבלה לעבודה לתקופה שאינה קצובה בזמן. הוא הבהיר שהתובעת לא קיבלה הודעה על תנאי ההעסקה וזכאית בשל כך לפיצוי בסך 15,000 שקל.
עוד קבע השופט כי המנהלת במעון ידעה שהתובעת בטיפולי פוריות, כך שהיה על הנתבעת לקבל היתר לפיטוריה. משלא עשתה כן, עליה לפצות בסך של 38,907 שקל.
כמו כן קבע השופט שהתובעת הוכיחה שלא היתה עילה לפיטוריה, מלבד טיפולי הפוריות. לפיכך הוא חייב את הנתבעת ב-25,000 שקל על הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. הוא גם פסק פיצוי של 10,000 שקל על אי עריכת שימוע.
בסך הכל חויבה הנתבעת בסך של 88,907 שקל בתוספת הוצאות בסך 15,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עו״ד דוד
- ב״כ הנתבעת: לא צוין
עו״ד ישראל זר אביב
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.