האיש עובד באותו עסק מזה 20 שנה, ולפני מספר שנים חלה בתסמונת התעלה הקרפלית, המגבילה את תנועת הידיים. בית המשפט קבע כי המעסיקה התרשלה בכך שלא סיפקה הדרכה וציוד מתאים לעבודה עם פטישי אוויר.
בית משפט השלום בעכו קיבל את תביעתו של עובד "קוסטנדי גנטוס ובניו" – חברה העוסקת לתיקון צמיגים – והורה לחברה ולחברת הביטוח הראל, לשלם לו פיצויים בסך 90,000 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 23,000 שקל.
השופט הבכיר ג'מיל נאסר שוכנע כי החברה לר סיפקה לתובע סביבת עבודה בטוחה, ובכך התרשלה ותרמה להתפתחות מחלת ידיים שבה חלה התובע וממנה הוא סובל עד היום.
התובע עובד בעסק לתיקון צמיגים בבעלות "קוסטנדי גנטוס ובניו" – הנתבעת – מ-1998 ועד היום. בכל בוקר היה מגיע ומוציא את הכלים – ג'קים, צינור אוויר, ארגז כלים, פטישים ועוד – החוצה מהמוסך.
העבודה היתה כרוכה בפירוק גלגלים באמצעות פטיש אוויר ולקיחתם למכונת פירוק ולאחר מכן חזרה על הפעולה. כמו כן, טיפול במשאיות הצריך ג'ק מיוחד ופטישון גדול אותו היה צריך לדפוק "ברזל על ברזל" – דבר שיצר הד וכוח חזר חזק מאד.
לפני מספר שנים התובע חלה בתסמונת התעלה הקרפלית (CTS), הגורמת לפגיעה תפקודית קשה בשתי ידיו. המוסד לביטוח לאומי הכיר במחלה כתאונת עבודה וקבע כי התובע סובל מנכות רפואית בשיעור של 14.5%.
ברמה המשפטית, התובע טען כי המחלה, המהווה "מחלת מקצוע", נגרמה כתוצאה מרשלנותה של הנתבעת, שהתבטאה, בין היתר, בכך שלא סיפקה לתובע ציוד וכלי עבודה בטוחים, לא הדריכה אותו כיצד לבצע את העבודה באופן בטוח ולא פיקחה על עבודתו או הזהירה אותו, והנהיגה שיטת עבודה מסוכנת ובלתי בטיחותית.
מנגד, הנתבעת טענה כי לא היתה כל רשלנות מצדה, וכי אם בכלל הנזק קשור לעבודה, הרי שיש לייחס את האשמה כולה לתובע.
המומחה שכנע
לאור פערים בין חוות דעת מקצועיות שעליהם התבססו הצדדים, השופט נאסר מינה מומחה מטעם בית המשפט בתחום הבטיחות בעבודה. על פי חוות דעת המומחה, המחלה נגרמה עקב עבודתו של התובע אצל הנתבעת. כלומר המומחה סבר שתנאי העבודה תרמו באופן ישיר להתפתחות המחלה, ומבלי שהנתבעת נקטה באמצעים הדרושים למנוע אותה.
אף שהמומחה העריך שהתובע לא הועסק בתנאים חריגים לרעה ביחס למקומות עבודה דומים, הוא ציין כי מאחר שהתובע לא הודרך לגבי הסיכונים, ולא סופק לו ציוד מגן אישי – למשל כפפות מתאימות להפחתת רטט – אין מקום לקבוע לתובע אחריות על המחלה.
לאחר שניתח את דברי המומחה, השופט שוכנע כי חוות דעתו "מבוססת היטב מבחינה מקצועית וכי מסקנותיו ראויות לאימוץ".
בנוגע לסכום הפיצוי, הצדדים הסכימו – הסכמה שאושרה על ידי בית המשפט – כי התובע יקבל פיצוי של 90,000 שקל מעבר לסכומים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי (37,000 שקל).
בתוך כך השופט קיבל את עמדתה של הראל שלפיה ביטחה את הנתבעת רק במשך 5 שנים מתוך תקופת העסקתו של התובע. בהתאם לחלקה היחסי, נקבע כי הראל תשלם 31% מסכום הפיצוי, ואילו הנתבעת תשלם את היתר. בנוסף, הנתבעות חויבו לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 23,000 שקל.
· שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד ענת אשכנזי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.