הטכנאי פוטר ללא שימוע ופיצויי פיטורים והמעסיק אף הגיש נגדו תלונה למשטרה. בית הדין לעבודה קבע כי טענות המעסיק לא הוכחו. באורח חריג, נפסקו לעובד פיצויים גם על עגמת הנפש.
השופט יוחנן כהן קיבל לאחרונה תביעה של עובד שהועסק במעבדת אלקטרוניקה בין השנים 2004-2012 נגד מעסיקו. נקבע שהמעסיק פיטר את העובד ללא שימוע והודעה מוקדמת ושלא הייתה הצדקה לשלילת פיצויי הפיטורים שכן האשמת העובד בגניבת סודות מסחריים לא הוכחה.
העובד, טכנאי חשמל ואלקטרוניקה במקצועו, הועסק במעבדה לתיקון כרטיסים אלקטרוניים וייבוא חלפים למוצרי חשמל. בתחילת עבודתו חתם העובד על הסכם סודיות בעבודה.
על נסיבות סיום העסקתו הוא סיפר כי בתחילת אפריל 2012, במהלך יום עבודה שגרתי, זימן אותו הנתבע לפגישה בביתו. כשהגיע, הטיח בו הנתבע האשמות שווא שקריות וטען כי נטל ממנו מידע סודי. כשדרש לדעת באיזה מידע מדובר הנתבע סירב לפרט. בהמשך, ומשסירב להעביר לידי הנתבע את הטלפון הנייד שלו כפי שביקש, הודיע לו האחרון שהוא מפוטר לאלתר.
התובע הוסיף כי הנתבע סירב לשלם לו פיצויי פיטורים ואף הגיש נגדו תלונה במשטרה שנגנזה מהיעדר הוכחות.
הנתבע טען מנגד כי התובע עזב את עבודתו בכוונה ובתכנון מוקדם מראש, במטרה להתחרות בו ולעבוד במעבדות מתחרות. לדבריו, הוא נדהם כשגילה זאת, קודם להודעת התובע כי בכוונתו לעזוב.
בין היתר טען הנתבע כי תוך כדי עבודתו התובע פנה למעסיקים פוטנציאליים אחרים במטרה לעבור לעבוד אצלם ו״גנב״ את רשימת הלקוחות שלו. הוא הוסיף כי לאחר הפסקת עבודתו פתח התובע מעבדה עצמאית מתחרה תוך הפרת ההסכם בין הצדדים. הוא הוסיף כי בנסיבות אלה התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים, גם אם ייקבע שפוטר.
הנתבע הגיש תביעה נגדית לפיצויים על גניבת סודות מסחריים ומקצועיים והפצת לשון הרע. לדבריו, התובע העתיק חומרים סודיים ממחשבו טרם עזיבתו והשמיץ אותו בפני בעלי מעבדות מתחרות.
תלונה בחוסר תום לב
השופט יוחנן כהן מבית הדין לעבודה בבאר שבע קבע כי הנתבע פיטר את התובע לאחר שגילה כי הוא רוצה לעזוב את העבודה במעבדה שלו לטובת מתחרים. בין היתר כתב השופט כי שלושה מסמכים כתובים מוכיחים שמי שגרם לביטול חוזה העבודה היה הנתבע. כמו כן, גרסאות הנתבע היו ״גרסאות בתנועה״ והוא שינה את טענותיו במהלך ניהול המשפט. מנגד, גרסת התובע לא נסתרה.
השופט הוסיף כי התובע היה רשאי כמו כל עובד לבדוק אפשרויות תעסוקה אחרות, גם אם מדובר במעבדה מתחרה, ופעולות אלה אינן מהוות התפטרות.
עוד לדבריו, שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת מעובד היא סנקציה חמורה שתיעשה רק במקרים קיצוניים. במקרה זה, הנתבע לא היה רשאי לשלול מהתובע את זכויותיו שכן לא הובאה כל ראיה שמאששת את טענת גניבת הסודות. כמו כן, ניכר כי הגשת התלונה במשטרה נעשתה בחוסר תום לב ומתוך רצון להלך אימים על התובע.
השופט ציין עוד כי לא היה פסול בכך שהתובע הקים עסק עצמאי לאחר סיום יחסי העבודה ואין בהסכם הסודיות התחייבות כלשהי שלא להתחרות בנתבע.
תביעתו הנגדית של הנתבע נדחתה במלואה והוא חויב לפצות את התובע ב-125,298 שקל עבור פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, אי עריכת שימוע, אי ביצוע הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, פדיון חופשה ועגמת נפש. עוד חויב הנתבע בהוצאות בסך 25,000 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד עבודה אבי טויזר ועו"ד סבטלנה ממן
- ב״כ הנתבע: עו"ד ארנון ברק
עו"ד עדי אלבוים
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.