בית המשפט המחוזי בתל אביב הוציא השבוע צו מניעה נגד חברת התקשורת הוותיקה בגין שימוש לא חוקי (לכאורה) בשמה של חברת "סמארטנט" בפרסומות לאינטרנט החכם שלה.
בסוף מאי 2017 פצחה ענקית התקשורת הישראלית בקמפיין נרחב ברדיו, בטלוויזיה ובשלטי חוצות בעלות של מיליוני שקלים.
הסלוגנים בקמפיין, שנמשך כשבועיים היו: "סמארט-נט האינטרנט החכם והבטוח בישראל עם הגנת סייבר מלאה" ו- "ביי ביי אינטרנט רגיל עוברים לסמארט-נט".
אלא שסמארטנט – השם בו בחרה בזק למוצר האינטרנט החדש – הוא גם שמה של ספקית אינטרנט שהוקמה בשנת 2001.
ועל כן, מיד כשנודע סמארטנט על הקמפיין, היא הודיעה לבית המשפט שהיא מתכוונת להגיש תביעה להפרת סימן המסחר שלה ובינתיים ביקשה שיוציא צו שימנע מבזק להמשיך להשתמש בשמה בפרסומותיה.
לפי גרסת סמראטנט, בזק ידעה כי שמה הוא סימן מסחר רשום, שכן בין השתיים יש היכרות עסקית שכללה אף ניסיונות רכישה מצד בזק.
ספקית האינטרנט הוסיפה כי השימוש בשמה נעשה ללא אישורה ובאופן לא חוקי, דבר שגרם לה לנזקים כבדים וביניהם נזקי מוניטין, שכן לדבריה "בזק היא בעלת מוניטין גרוע". בנוסף סמארטנט ציינה כי התנוססות שמה בפרסומות של בזק לבטח הטעתה את ציבור הגולשים הנאמן שלה, שמא אולי השתיים עובדות ביחד.
"סמארטנט הוא שם גנרי"
בזק התנגדה למתן צו המניעה בכל מיני טיעונים. בין היתר היא טענה כי שתי החברות מכוונות לשני סוגי קהלים שונים: בזק לשוק הפרטי וסמארטנט – לשוק העסקי. לפיכך, היא הייתה רשאית להשתמש במילה סמארט-נט. היא הוסיפה כי שמה של המבקשת הוא שם גנרי (כמו סמארט-פון וכיוצא באלו) וכי קיימות בעולם חברות שמחזיקות באותו שם, וחיות בשלום זו לצד זו.
לצורך קבלת החלטה אם להוציא צו מניעה או לא, סגנית נשיא בית המשפט, השופטת צילה צפת, בחנה את הפרסומות של בזק לפי שלושת מבחני הפסיקה לבחינת הטעיית צרכנים – "המראה והצליל", סוג הלקוחות ויתר הנסיבות.
במבחן "המראה והצליל" השופטת הסבירה כי אמנם נעשו שינויים קלים באופן שבו נכתב השם "סמארטנט" ואולם צלילו של המותג נותר זהה לחלוטין לזה של הספקית.
לגבי מבחן "סוג הלקוחות" השופטת הדגישה כי "העובדה שבזק מגבילה את עצמה ללקוחות פרטיים בלבד, אינה מחייבת את המבקשת להגביל עצמה ללקוחות עסקיים בלבד, עת מעוניינת וזכאית היא להרחיב את שירותיה גם ללקוחות פרטיים".
מבחן "יתר הנסיבות" לא סייע לבזק גם הוא, שכן בזק השתמשה בסימן המסחר וגם במסר הרעיוני שלו, הלא הוא "אינטרנט חכם". כלומר, השימוש בשם נעשה בנסיבות שבהן הוא מספק למעשה את אותו מוצר שמספקת החברה "סמראטנט".
בזק נכשלה בשלושת המבחנים, מה שמעיד על כך שסיכויי התביעה העיקרית של סמארטנט, לשלול ממנה את זכות השימוש בשם באופן קבוע הם "טובים למדי".
השופטת הוסיפה עוד כי "בזק" כשלה גם במבחן תום הלב לנוכח העובדה שהייתה היכרות בין החברות, ומי שהיום מכהנת כמנכ"לית בזק, הגב' סטלה הנדלר, שזה עתה שוחררה ממעצר בית בפרשת בזק – אלוביץ, אף ניסתה בעבר לרכוש את סמארטנט.
לאור כל זאת, השופטת נענתה לבקשת סמארטנט והוציאה צו המונע מבזק לעשות שימוש בשמה עד לבירור מלא של התביעה, וזאת בכפוף להפקדת ערבות בנקאית בסך 75 אלף שקל תוך שבעה ימים.
- ב"כ התובעת: עו"ד זיו עירוני
- ב"כ הנתבעת: עו"ד סער פלינר
עו"ד איל ברנדט
עוסק/ת ב-
קניין רוחני
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.