אדם שנסע לפני כ-5 שנים באוטובוס לטבריה ביקש מצעיר שישב מאחוריו להפסיק לבעוט בכיסאו. רבע שעה לאחר מכן הצעיר וחברו התקיפו את האיש באגרופים. באחרונה הם חויבו לפצות אותו בכ-40,000 שקל.
בדצמבר 2012 בשעת לילה מאוחרת עלה אדם לאוטובוס שנסע לכיוון טבריה. מאחוריו התיישבו שני צעירים ואחד מהם החל להטריד אותו באמצעות דחיפת רגליו אל עבר משענת המושב שלו. האיש ביקש מהמטריד לחדול מהדחיפות ובתגובה הצעיר הניף לעברו את ידו בתנועת איום.
מיד לאחר מכן הנהג עצר את האוטובוס וביקש מהנוסע שהותקף לעבור למקום אחר לאחר שהצעיר עצמו סירב לזוז ממקומו. האיש עבר לחלקו האחורי של האוטובוס תוך כדי שהצעיר משגר לעברו תנועת איום נוספת ומחליק באצבעו על צווארו. כרבע שעה לאחר מכן התקרב לעברו הצעיר מלווה בחברו ושניהם תקפו אותו במכות ואגרופים. כתוצאה מכך האיש נחבל בפניו ופונה לטיפול רפואי.
נגד התוקפים הוגש כתב אישום פלילי והם הורשעו על פי הודאתם בעבירות תקיפה ואיומים. על התוקף המרכזי הוטלו חמישה חודשי עבודות שירות ואילו על חברו – ארבעה חודשי עבודות שירות.
במקביל, הגיש נגדם הנפגע תביעה אזרחית לפיצויים בה ביקש להסתמך על עובדות האירוע כפי שנקבעו בהליך הפלילי. הוא תבע פיצוי על הנזקים הפיזיים והנפשיים שנגרמו לו – שבר באף, חרדות וטראומה. הנתבעים לעומת זאת הכחישו את הנזקים ביקשו לייחס לתובע אשם תורם. הם טענו שבהתנהגותו גרם לוויכוח והקניט אותם.
חמומי מזג
השופטת קרן אניספלד מבית משפט השלום בחדרה ציינה שעל-פי כתב-האישום, בו הודו הנתבעים, לאירוע התקיפה היו שני חלקים. בחלק הראשון התובע הוטרד על ידי התוקף המרכזי כשזה ישב מאחוריו. לאחר מכן הנוסע עבר לחלק האחורי של האוטובוס ואז החל החלק השני בו הותקף על ידי שני הנתבעים יחד מבלי שקדם לכך ויכוח בין הצדדים.
בנסיבות אלה, כתבה השופטת, לא היה בין הצדדים ויכוח הדדי או אינטראקציה שעשויים היו להצדיק הטלת אשם תורם על התובע. להיפך, הנתבע הראשון בעט בכיסאו של התובע וכשהתבקש לחדול, יצר ויכוח שגרם למהומה שהכריחה את נהג האוטובוס לעצור.
״לא זו בלבד שיש במסכת עובדתית זו כדי לשלול כל אשם תורם מצד התובע, אלא שהיא מעידה על חומרת מעשיהם של הנתבעים ועל היותם חמומי מזג שאינם יודעים לכבוש את יצרם״, כתבה השופטת והדגישה שהתקיפה שהתרחשה בחלק השני של האירוע נבעה כל כולה מאשמם של הנתבעים וללא כל התגרות מצד התובע.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהאחריות המלאה מוטלת על הנתבעים, כל אחד מהם על-פי חלקו.
באשר לנזק, השופטת קבעה שבעקבות האירוע סבל התובע משבר באפו. עם זאת, הוא לא צירף חוות דעת מומחה להוכחת נכות פיזית או נפשית ולכן פסיקת הפיצויים תהיה על כאב וסבל בלבד.
בסיכומו של דבר פסקה השופטת שהנתבע הראשון יפצה את התובע ב- 30,000 שקל בתוספת הוצאות בסך 1,200 שקל ושכ״ט עו״ד בסך 5,265 שקל. הנתבע השני חויב לפצות את התובע ב-10,000 שקל בתוספת הוצאות של 400 שקל ושכ״ט עו״ד של 1,755 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד נזקי גוף נועם פרץ
- ב״כ הנתבעים: עו"ד אבו עובד, עו"ד נאיל מסאלחה
מרדכי כהן-ניסן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.