התדרדרות המצב הביטחוני בעת האחרונה, פוגעת גם בבעלי העסקים בארץ. האם המשפט יכול לתת מענה לאותם בעלי עסקים? התשובה לכך מורכבת ואינה חד משמעית. מכל מקום, נראה כי אין פתרונות קסם.
בראש בראשונה, יש לזכור שעדיין לא עבר מספיק זמן, על מנת לבחון את הפגיעה בהכנסות ובעסקים. בעוד שבמצב של השבתה מלאה למשך תקופת זמן ידועה, ניתן בנקל לדעת מה ההפסד שנגרם לבעלי העסקים, במצב הנוכחי אין השבתה מלאה אלא "הפחתה" של הפעילות העסקית.
לייעוץ בענייני נזיקין:
עו"ד דיני נזיקין
העובדה שמרבית העסקים פתוחים מקשה על בחינת מאזן הרווח וההפסד, שכן ההוצאות הכספיות על תפעול העסק ממשיכות להצטבר בעוד שההכנסות נמצאות בירידה מתמדת. תקופה של חודש-חודשיים בוודאי אינה מספקת תמונה מלאה של ההפחתה במחזור העסקים והירידה ברווחים.
בנוסף, המדינה תמיד יכולה לטעון שההפחתה, או לפחות חלק ממנה, נובעת מסיבות שאינן תלויות במצב הביטחוני.
מדינת ישראל, שהייתה ערה לכך שהמצב הביטחוני עלול לפגוע בבעלי עסקים, חוקקה את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, הקובע כי עצם הזכאות לקבל פיצויים כמו גם שיעורם, נקבעים בהחלטת ממשלה. החוק מפרט את סמכויות שר האוצר והשיקולים השונים שעליו לקחת בחשבון, ואף מגדיר סוגי נזקים:
"נזק מלחמה" – נזק ישיר שנגרם לנכס עקב פעולות מלחמה או פעולות איבה.
והנזק הרלוונטי לענייננו והוא "נזק עקיף" – הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר. במצב דברים כזה, נראה כי החוק אינו חל על ערים כמו ירושלים, באר שבע או תל אביב, אלא על ישובי ספר בלבד ובעלי העסקים הפועלים בהם אינם זכאים לפיצוי על פי החוק.
האם ביטוח פרטי נזק לרכוש ואובדן רווחים יעזור?
מה באשר ליכולת להיפרע עבור הנזקים מחברות הביטוח המבטחות את העסקים? התשובה היא שגם מכאן לא תצמח, ככל הנראה, ישועה לבעלי העסקים. מרבית פוליסות הביטוח המכסות נזקים לרכוש ולאובדן רווחים מחריגות בתנאיהן מצב מלחמה, מעשי טרור וכדומה.
משמעות הדבר שבעלי עסקים שלא דאגו מראש לרכוש כיסוי ביטוחי ספציפי - שיכסה אירועים מסוג זה (וספק אם ניתן בכלל לרכוש כיסוי כזה), לא יוכלו לקבל פיצוי על נזקיהם מחברות הביטוח.
תביעה נזיקית נגד המדינה – רק במקרים נדירים
אפשרות נוספת לכאורה, היא לעשות שימוש בדיני הנזיקין הרגילים על מנת לתבוע את המדינה בשל הנזקים שנגרמו מהמצב הביטחוני השורר בה. אולם, נראה שגם אפשרות זו אינה ריאלית. פקודת הנזיקין קובעת, בין השאר, כי המבחן הראשון לעוולת הרשלנות הוא קיומו של קשר בין המזיק לניזוק.
המזיק הוא מדינת ישראל, לצורך העניין, והניזוק הם קבוצת בעלי העסקים שעסקיהם נפגעו עקב המצב הביטחוני. אלא שקשר זה אינו מספק לצורך דיני הנזיקין אשר אינם מכירים באחריות המזיק כאשר "הניזוק" אינו אדם או גוף ספציפי, אלא מהווה קבוצה גדולה שאינה מוגדרת.
בנוסף, הפסיקה הכירה בפיצוי בגין נזק כלכלי טהור (כגון אובדן רווחים) במקרים נדירים בלבד. נזק כלכלי טהור הוא נזק שנגרם ללא שנלווה לו נזק לגוף או לרכוש. במקרה שבפנינו, הרכוש עצמו – קרי העסק: המבנה, הציוד, המלאי – לא נפגע כלל אלא רק נגרמה ירידה ברווחים בגין המצב ונראה, כי בית המשפט לא יסכים להשית אחריות על המדינה בגין נזקים אלה.
הכרה בנזקים כלכליים טהורים אלה כבני פיצוי, עלולה להרתיע את קובעי המדיניות מלפעול על פי ראות עיניהם ולהכניס שיקולים אחרים למערכת השיקולים שלהם.
מה גם שהכרה כזאת עשויה להביא להצפה של תביעות נזיקין נגד המדינה בגין אירועים שונים, לאו דווקא ביטחוניים. כך למשל, במצב של מיתון קשה, האם המדינה אחראית לכל הנזקים הכלכליים שנגרמים לאזרחי המדינה עקב המדיניות הכלכלית שהביאה למיתון? האם ניתן, למשל, לתבוע את המדינה בגין הפסדי הרווחים שנגרמו כתוצאה מקיצור שעון הקיץ? וכדומה.
רק בחוק ספציפי או החלטת ממשלה
לסיכום, דומה, כי ככל שהמדינה סבורה שיש מקום לפצות את האזרחים בגין המצב הביטחוני, עליה לעשות זאת באמצעות חקיקה ספציפית, ולא ניתן לחסות תחת דיני הנזיקין הרגילים.
ללא החלטה מפורשת של ממשלת ישראל, נראה כי בעלי העסקים יאלצו לספוג בעצמם את הירידות ברווחים ולעשות שימוש ברזרבות שיש להם (אם יש להם), ולנסות ולייעל את התנהלותם ככל האפשר.
יש לציין כי הרשויות המקומיות יכולות לנקוט ביוזמות כאלה ואחרות, כמו זו שנשקלת בימים אלו בירושלים למשל, שם פתחה העירייה בקמפיין לטובת בילוי בעיר על חשבונה. בנוסף, העירייה הודיעה כי היא שוקלת שלא לגבות אגרות שילוט בחודש הנוכחי ובחודש הקרוב.
נקיטת אמצעים כאלה יכולה להועיל במקצת לבעלי העסקים, אולם אין בכך משום פתרון קסם של פיצוי מלא על מלוא הנזקים שנגרמו וככל הנראה ייגרמו בהמשך.
* עו"ד שרון המר עוסקת בדיני נזיקין וביטוח
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.