נהג בחברת "אפיקים" נפצע כשהחליק על כתם שמן בתחנת הדלק של החברה ותבע פיצויים מהמעסיקה ומחברת הביטוח שלה. אלא שהן ניסו להתחמק מאחריותן לפצותו בטענה שמדובר בתאונת דרכים.
השופטת אורלי מור-אל מבית משפט השלום בתל אביב דחתה באחרונה את טענתה של חברת התחבורה הציבורית "אפיקים" כי פציעה בזמן תדלוק נחשבת לתאונת דרכים ולכן היא וחברת הביטוח שלה לא צריכות לפצות נהג שטען כי מדובר בתאונת עבודה. התוצאה היא שהתביעה נגדה ונגד חברת הביטוח שלה תמשיך להתברר.
התאונה אירעה ביולי 2014, בעת שהנהג סיים סבב בקו שהוא מפעיל, ונכנס לתדלק את האוטובוס בתחנה של "אפיקים". הנהג תדלק את האוטובוס בעודו ממונע מאחר שתכנן להמשיך לסבב הבא, אך כשסיים והלך לכיוון דלת האוטובוס הוא החליק על שמן וסבון ונפצע באחת מידיו.
כשנה וחצי לאחר מכן הוא הגיש תביעת פיצויים לבית המשפט כנגד "אפיקים" וחברת הביטוח שלה "הכשרה" בטענה שהייתה זו תאונת עבודה. אלא שהנתבעות טענו כי מדובר בכלל בתאונת דרכים ודרשו כי חברת הביטוח של האוטובוס – "איילון" – תצורף לתביעה – וכך היה.
מכאן, הוויכוח ניטש בין שתי חברות הביטוח, שכן אם ייקבע כי מדובר בתאונת דרכים "איילון" תחויב לפצות את הנהג ואם ייקבע שמדובר בתאונת עבודה, מי שתצטרך לשלם לו תהיה "הכשרה" – מבטחת החברה.
"הכשרה" טענה כי המקרה נחשב לתאונת דרכים גם משום שהחוק הכליל בהגדרת "תאונת דרכים" גם פגיעות המתרחשות בזמן טיפול ברכב, ולטעמה תדלוק עונה על הגדרה זו וגם מאחר שהתאונה התרחשה בזמן שהתובע היה בדרכו לעלות לאוטובוס כדי להמשיך בנסיעה, ולכן הוא נפגע בזמן שביצע פעולה לצורכי נסיעה.
מנגד, "איילון" טענה כי המקרה לא נחשב לתאונת דרכים משום שהתובע נפצע לאחר שכבר סיים לתדלק את האוטובוס, וההחלקה עצמה התרחשה מחוץ לאוטובוס ולא בזמן שנכנס אליו.
לא תאונת דרכים
בתחילת השבוע הוציאה השופטת מור-אל פסק דין חלקי שהכריע בסוגיה האמורה. לאחר שסקרה את העדויות שהובאו בפניה ובדקה פסיקות קודמות, השופטת הגיעה למסקנה כי לא מדובר בתאונת דרכים.
השופטת הפנתה להלכת בית משפט העליון מ-2004, לפיה החלקה על כתם שמן בתחנת דלק לא נחשבת כסיכון תעבורתי אליו התכוון המחוקק כאשר הכליל "טיפול" בהגדרת תאונת דרכים. היא ציינה כי המקרה היחיד שבו פעולת התדלוק הוכרה כתאונת דרכים אירע כאשר אדם החליק כתוצאה מפעולת התדלוק עצמה בגלל שמן שנשפך מפיית דלק שהתנתקה בפתאומיות מהרכב.
השופטת הוסיפה כי גם בהנחה שהתדלוק היה נחשב ל"טיפול", המקרה עדיין לא היה נחשב כתאונת דרכים מאחר שלא שוכנעה כי יש קשר סיבתי בין פציעת התובע – שאירעה כתוצאה מהחלקה בזמן שהיה בדרכו לאוטובוס – לבין פעולת התדלוק עצמה. ראשית, משום שהתובע החליק לאחר שסיים לתדלק ולפני שעלה על האוטובוס, ושנית משום שהשמן והסבון עליהם החליק כבר היו על הרצפה.
לפיכך, התביעה כנגד "איילון" נדחתה ותמשיך להתברר כנגד המעסיקה ו"הכשרה", שבינתיים חויבו לשלם ל"איילון" הוצאות משפט בסך 4,000 שקלים.
- ב"כ התובע: עו"ד נזיקין רונית רוטלוי
- ב"כ הנתבעות: עו"ד אייל ניסים ועו"ד אברהם דויטש
עו"ד אלדד אוחיון
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.