הנער תבע את המועצה המקומית בגין הנזקים שנגרמו לו בטענה שלא דאגה לתקינות המגרש בו שיחק עם חבריו. בתגובה, המועצה טענה שהוא ביים את הפציעה, אך בית המשפט מצא שיש מספיק עדויות לאירוע.
בית משפט השלום בקריות פסק באחרונה כי המועצה המקומית כפר יאסיף תשלם כ-118 אלף שקל לנער שנפל ונחתך בידו משברי זכוכיות בעת ששיחק עם חבריו במגרש קטרגל. עם זאת, השופט ערן נוה התרשם שהנער הכיר את המגרש וידע שהוא "פרוץ" ולא מתוחזק, ולכן הטיל עליו אחריות חלקית לנזקיו.
המקרה אירע ביולי 2011 בשעות הערב במרכז כפר יאסיף. הנער שיחק עם חבריו במגרש קטרגל כשלפתע מעד עקב בור במגרש, ונפל על שברי זכוכיות. כתוצאה מהנפילה, הוא נחתך בידו השמאלית ואביו הסיע אותו לקבל טיפול רפואי.
כשנתיים לאחר מכן, הנער הגיש כנגד המועצה המקומית והמבטחת שלה – חברת "כלל" – תביעת נזיקין לפיצוי כספי על הנזקים שנגרמו לו. לטענתו, המועצה אחראית למלוא הנזקים מאחר שלא שמרה על תקינות המגרש ולא נקטה באמצעי הזהירות שהיו יכולים למנוע את המקרה.
מנגד, המועצה ו"כלל" כפרו באחריותם לפצות את הנער בטענה שהמקרה מבויים. לשיטתן, הנער נפצע בלילה קודם לכן בתאונת דרכים שהוא אחראי לה משום שנהג ללא רישיון, ומשכך הוא מנסה "להלביש" את פגיעתו על מפגעים במגרש כדי לקבל פיצוי. להוכחת עמדתן, הן הפנו למסמכיו הרפואיים המעידים כי הוא קיבל טיפול רפואי בשעות הלילה – כ-16 שעות לפני שנפל – ולא מאזכרים שהוא נפל במגרש.
עוד נטען כי הנער אשם בנזקיו משום שהכיר היטב את המגרש וידע על מצבו, מה גם שהוא בחר לשחק בו על דעת עצמו.
בתגובה לטענותיהן, הנער טען כי תאונת הדרכים עליה הנתבעות מסתמכות התרחשה כשנתיים לאחר מכן. הוא הציג שתי סיבות אפשריות לתאריך השגוי במסמכיו הרפואיים: האחת, שהוא עצמו התבלבל והשנייה – שהרופאים התבלבלו כשתיעדו את ביקורו משום שהוא הגיע בשעות הערב, והמתין עד לשעות הקטנות של הלילה כדי לקבל טיפול רפואי.
"רשלנות תורמת גבוהה"
עיון במסמכים הקשורים לתאונת הדרכים הוכיח בפני השופט נוה כי היא אכן התרחשה כשנתיים לאחר שהתובע נפל במגרש.
ממצא זה לא הספיק כדי להוכיח שהתובע נפצע בעת ששיחק עם חבריו במגרש. מה שהכריע את הכף היו עדויות חבריו שנתנו גרסה עקבית ואחידה, ועדות נציג המועצה שאישר כי המגרש היה פרוץ והיו בו שקעים ושברי זכוכית, וכי אביו של הנער דיווח על הנפילה יומיים לאחר המקרה.
בהסתמך על עדויות אלה, השופט קבע כי הוא בספק שהתובע ביים את פציעתו, וקיבל את גרסתו. עם זאת, השופט קבע כי לתובע "רשלנות תורמת גבוהה" בשיעור של 30% משום שהכיר את המגרש ובחר לשחק בו בידיעה שהוא מסכן את עצמו.
בסופו של דבר, הנתבעות חויבו לשלם לתובע 102,900 שקלים כפיצוי על כאב וסבל, הפסדי שכר בעבר ובעתיד (בהתחשב בכך שהיה בן 17 כשהמקרה אירע), הוצאות רפואיות וכן העזרה שקיבל מקרוביו. על כך יתווספו כ-15 אלף שקל עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד יוסף פרלוב
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.