תושב מזרח ירושלים שהתגלה אצלו גידול בחוט השדרה נותח בבית החולים מקאסד על ידי רופא שלא החזיק רישיון רפואה בישראל
השופט רם וינוגרד קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד עמותת אגודת אלמקאסד האסלאמית לצדקה בירושלים המנהלת את בית החולים מקאסד שבמזרח העיר, ונגד רופא שהועסק בבית החולים. התובע עבר בבית החולים לפני כ-8 שנים ניתוח להוצאת גידול מחוט שדרה הצווארי ונותר משותק בשתי רגליו וכמעט ללא יכולת לשלוט בידיו. בפסק הדין צוין כי מהלך הניתוח לא תועד כראוי וכי לא היה שימוש באמצעי ניטור והדמיה.
התובע סיפר שביוני 2013 התגלה אצלו גידול בחוט השדרה הצווארי. כחודשיים לאחר מכן הוא נותח בבית החולים על ידי הנתבע, מי ששימש באותה עת כמנהל מחלקת נוירוכירורגיה בבית החולים.
בחוות דעת שצירף התובע צוין כי דו"ח הניתוח שנערך ביום הניתוח הוא לקוני ביותר ואינו מתאר את גודל הגידול, הטכניקה באמצעותה בוצע הניתוח, אמצעי הניטור שליוו אותו או האמצעים שנעשה בהם שימוש להסרת הגידול.
לטענת התובע, לא ניתן ללמוד כלל מדו"ח הניתוח כיצד בוצע הניתוח ויש בכך כדי להעביר את נטל הראיה והשכנוע אל שכם הנתבעים להוכיח שלא הייתה רשלנות. עוד טען התובע כי הניתוח בוצע ללא שימוש באמצעי ניטור, בניגוד למקובל בעולם הרפואה, וכי מדובר בדרך פעולה רשלנית שתרמה או אף גרמה לפגיעה.
בנוסף לדבריו, לא נמסר לו הסבר מפורט וראוי בנוגע לסיכונים הכרוכים בניתוח, ועל אחת כמה וכמה שלא נאמר לו שהרופא המנתח אינו בעל רישיון לעסוק ברפואה בישראל.
בית החולים והרופא טענו בתגובה כי הניתוח בוצע בצורה מקצועית וזהירה. הם הוסיפו כי מצבו של התובע אינו פועל יוצא של רשלנות בניתוח, אלא תוצאה אפשרית של ניתוח מעין זה.
חסר ראייתי בולט
השופט רם וינוגרד מבית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי בדו"ח הניתוח יש חסרים משמעותיים ובולטים לעין. כך למשל הוא לא מתאר את פעולת הסרת הגידול או דרך ביצוע הניתוח, לא הוסבר מדוע לא בוצע כריתה מלאה של הגידול ולא צוין אם נעשה שימוש במכשור ייעודי.
חסר ראייתי זה מצטרף לאובדן בדיקת ה-MRI שנערכה לתובע ומעביר את הנטל לנתבעים להוכיח שלא התרשלו. השופט קבע שהנתבעים לא עמדו בנטל כלל ואין כל תיעוד נוסף ממנו ניתן ללמוד אם וכיצד נבחנו מקומו של הגידול וממדיו. כמו כן אין הסבר בנוגע לדרך בה הוסר הגידול, הכלים בהם נעשה שימוש או הטכניקות שננקטו כדי למנוע פגיעה עצבית.
לכל אלה יש להוסיף את העובדה שהניתוח בוצע על ידי הנתבע בשעה שלא החזיק רישיון רפואה בישראל וכי לא נעשה שימוש באמצעי ניטור במהלך הניתוח. בנסיבות אלה קבע השופט כי על הנתבעים מוטלת האחריות לפצות את התובע בגין הנזקים שכרמה לו הפגיעה בחוט השדרה בעקבות הניתוח.
השופט כתב שבעקבות הניתוח הפך התובע מאדם מתפקד – אף אם סבל ממגבלות רפואיות ואורתופדיות מסוימות – לאדם המרותק לכסא גלגלים שסובל מהגבלה ממשית בתנועות ידיו ואינו שולט בצרכיו.
בגין הפסדי שכר, נזק לא ממוני, עזרה וסיעוד והוצאות ניידות פסק השופט לטובת התובע 2,340,0000 שקל.
עוד חויבו הנתבעים בשכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% מהפיצוי והוצאות משפט.
לפסק הדין המלא בתיק 14078-04-20
- ב"כ התובע: עו"ד עופר סולר
- ב"כ הנתבעים: עו"ד מ' עותמאן
עו"ד ירון מויאל
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.