העובד דרך על לוח עץ דק שכיסה פיר ברצפה. בית המשפט הטיל את רוב האחריות על דניה סיבוס אך קבע שגם חברת כוח האדם והקבלן הראשי ישתתפו בפיצוי
השופט ערן נווה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש פועל שנפצע בגבו ובידו כשנפל מגובה באתר בנייה בתל אביב ונותר עם נכות. אף שדניה סיבוס, יזמית הפרויקט, הכחישה שעבדה במקום במועד התאונה, השופט קבע שעליה לשאת באחריות בהיקף של 75%. על חברת כוח האדם הוטלה אחריות של 25%. במקביל התקבלה הודעת צד שלישי ששלחה דניה סיבוס נגד חברת הבנייה ב.ס.ט ששימשה כקבלן הראשי באתר.
התובע, יליד 1975, פליט מאריתריאה, עבד בתור פועל בעבודות ניקיון חקלאות ובניין.
הוא סיפר שבין החודשים מרץ-אוקטובר 2014 עבד באמצעות חברת כוח אדם ״סופר שרות אחזקה וניקיון״ במנהרות רכבת ישראל ליד ירושלים.
בנובמבר 2014, כשבוע לפני התאונה, הועבר לאתר עבודה חדש בתל אביב בפרויקט בנייה של רב קומות ברחוב קרליבך, שנבנה על ידי חברת דניה סיבוס.
לדבריו, בזמן שהלך בקומה השנייה, כשנשא על כתפיו קרשים מעץ, דרך על לוח עץ דק שהתברר שכיסה פתח פיר ברצפה. הלוח נשבר והוא נפל לקומה מתחת לקומה השנייה, מגובה 4 מטר. נגרמו לו שברים ביד, בגב ובעצם הזנב.
לטענת דניה סיבוס, היא טרם החלה את עבודתה באתר במועד התאונה. היא הוסיפה שהתובע לא הוכיח היכן אירעה התאונה הנטענת שכן לא ציין את כתובת הבניין.
חברת כוח האדם טענה כי מבחינה פורמאלית שימשה כ-"מעסיק", במובן דיני העבודה, אך לא מעביד בהתאם לדיני הנזיקין. היא הדגישה שלא הייתה לה שליטה גמורה על הדרך בה התובע ביצע את העבודה.
בנסיבות אלה לדבריה, יש לדחות את התביעה נגדה ולהטיל את האחריות על הגורמים שעסקו בביצוע העבודה בפועל.
דניה סיבוס הגישה הודעת צד שלישי, בין היתר, נגד חברת הבנייה ב.ס.ט, ששימשה לדבריה כקבלן הראשי בפרויקט.
ב.ס.ט טענה כי באותם בניינים שנבנו על ידי דניה סיבוס, האחרונה מינתה מנהל עבודה משלה ולכן האחריות מוטלת עליו.
עדות אותנטית
השופט הבכיר ערן נווה מבית משפט השלום בקריות קיבל את גרסת התובע וקבע שעדותו הייתה אמיתית ואותנטית. עוד הוא קבע כי טענות דניה סיבוס, לפיהן היא לא שהתה באתר במועד התאונה, לא הוכחו. השופט הטיל אחריות על דניה סיבוס, כמזמינה וכמבצעת העבודה באתר.
באשר לאחריות חברת כוח האדם ציין השופט כי היא שימשה לקליטת עובדים עבור דניה סיבוס, בהתאם להסכם שנחתם ביניהן לפני התאונה. בנסיבות אלה, חלה עליה חובת זהירות כלפי התובע, והיה עליה להקפיד הקפדה יתרה על שמירת כללי הבטיחות באתר.
בנוסף קיבל השופט בחלקה את ההודעה לצד שלישי וקבע שהקבלן הראשי ב.ס.ט בנייה צריך לשאת באחריות מסוימת שכן הוא התחייב לקחת אחריות על חסימת פתחים ברצפות, התקנת שילוט אזהרה ואכיפת חוקי הבטיחות על ציבור הפועלים.
בסיכומו של דבר השופט קבע כי חברת כוח כוח האדם תישא ב-25% מהנזק ודניה סיבוס ב-75%. על ב.ס.ט הוטלה אחריות בהיקף של 25% מתוך ה-75% בהם חויבה דניה סיבוס.
השופט קבע שהתובע נותר עם נכות תפקודית של 15%. בניכוי תגמולי ביטוח לאומי הועמד סך הפיצוי על 258,799 שקל.
עוד נפסקו לטובת התובע שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מהפיצוי וכן החזר אגרה ראשונה ששולמה והוצאות רפואיות.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד שירה פינקלשטיין
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.