הסייעת המתינה עם ילדי הצהרון להסעה שתיקח אותם הביתה, כשלפתע נדחפה בחוזקה בידי תלמיד כיתה ז' שהתקוטט עם רעהו. השופט קבע כי העדר פיקוח על הניצים מהווה רשלנות
סייעת בצהרון שהוטחה ארצה בגלל קטטת תלמידים ושברה את הירך תפוצה במאות אלפי שקלים, כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום ברמלה. הנשיא מנחם מזרחי קבע שאי הצבת גורם מפקח על הילדים – אשר לבטח הייתה מרתיעה אותם מלהתקוטט ומונעת את פציעתה הקשה של הסייעת – מהווה רשלנות.
האירוע התרחש לפני כשמונה שנים, בבית ספר השייך לרשת "מעין החינוך התורני". התובעת (60), אז סייעת בצהרון, סיפרה שהמתינה עם 12 הילדים שבפיקוחה להסעה שתיקח אותם הביתה. בדיוק באותו זמן שני תלמידי גדולים יותר, בכיתה ז', החלו בעימות פיזי. לגרסת התביעה, שנתמכה בסרטון וידאו, אחד התלמידים נע לאחור במגמת התגוננות כשלפתע פגע בסייעת בעוצמה והטיח אותה ארצה.
לטענת הסייעת היא צרחה מכאבים והובהלה באמבולנס לבית החולים, שם אובחן אצלה שבר בירך. היא נאלצה לעבור ניתוח לקיבוע השבר באמצעות ברגים וכן שיקום, ואושפזה למשך כחודשיים. מומחי בית המשפט קבעו שכתוצאה מהתאונה נגרמה לתובעת – שלא חזרה מאז לשוק העבודה – נכות אורתופדית ונפשית בשיעור משוקלל של 25%.
לאחר שביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה, הגישה האישה את תביעתה הנזיקית לבית המשפט. הנתבעים בהליך היו משרד החינוך; רשת "מעין החינוך התורני" כמפעילת בית הספר שבשטחו קרתה התאונה; ו"מרכז גני ילדים – מרכז מעין החינוך התורני", ששימש כמעסיקה של התובעת בתקופה הרלוונטית.
אירוע אלים, מהיר ומפתיע
השופט מזרחי אימץ את גרסתה העובדתית של הסייעת לתאונה, על רקע סרטון הווידאו שהוגש. בהמשך הוא ייחס רשלנות למפעילת בית הספר והמעסיק, תוך שפטר את משרד החינוך מאחריות.
"אני סבור כי אילו היה ניצב במקום בוגר, מורה, מפקח, על הילדים הגדולים, הרי שעצם נוכחותו הייתה מרסנת ומרתיעה את שני הילדים מלפתח ביניהם את הקטטה אשר הובילה לפגיעה בתובעת", כתב השופט. הוא ציין שאינו מתעלם מכך שמדובר באירוע אלים, מהיר ומפתיע, אולם היא הנותנת: "זהו בדיוק אחד הסיכונים המפתיעים שאותם בא לקדם הצורך בהצבת מפקח בגיר".
אשר להחלטתו בנוגע למשרד החינוך נימק השופט שלא היה זה מתפקידו להציב את המפקח על התלמידים הגדולים, ומשכך אין הצדקה לייחס לו רשלנות. גם בהתנהלות הסייעת עצמה לא מצא השופט פסול, שכן היא עמדה בשער בית הספר בהמתנה להסעה עם ילדי הצהרון כפי שהורו לה, ומכאן שאין מקום להטיל עליה אשם תורם.
בסוגיית הנזק התייחס השופט לתקופת האשפוז הארוכה שעברה על התובעת, תחילה בבית החולים ולאחר מכן במרכז השיקום, וכן לנכות המשמעותית שנגרמה לה כתוצאה מהאירוע.
בסופו של יום העריך השופט את נזקי התובעת השונים – כגון הפסדי שכר, עזרת הזולת וכאב וסבל – ב-331,878 שקל. בקיזוז קצבאות ביטוח לאומי שהתקבלו, חויבו מפעילת בית הספר והמעסיק לפצות את האישה ב-205,359 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך כ-41,000 שקל והוצאות משפט.
- ב"כ התובעת: עו"ד ארז עזרא ועו"ד יוני חן
- ב"כ התובע: עו"ד עוז אלדד
- ב"כ הנתבע 1: עו"ד הדס בר גיורא
- ב"כ הנתבעת 2: עו"ד מנשה לוי
- ב"כ הנתבעת 3: עו"ד דוד גלאס
עו"ד עבד עודה
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.