העובד נפצע במהלך משמרת לילה במפעל לייצור מתכות לאחר שכרע תחת עומס הזמנות חריג. בעקבות המקרה הוא פיתח חרדות וישב בבית חודשים רבים
בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף שהגיש עובד לשעבר במפעל "עגם חיתוך להבה" בקשר לתאונת עבודה שבמהלכה נקטעה אצבעו השמאלית. השופט אייל דורון הטיל את האחריות לתאונה במלואה על המפעל, וחייב אותו לפצות את התובע בסכום של 427,274 שקל.
התובע (40) עלה לארץ ב-2011 מאתיופיה, והחל לעבוד במפעל מספר שנים לאחר מכן. באחת ממשמרות הלילה במפעל הוא עבד על הזמנה גדולה במיוחד של פלטות מתכת, מה שאילץ אותו לעבוד על שתי מכונות במקביל.
בשלב מסוים של העבודה אחת המכונות נתקעה, וכחלק משיטת העבודה שהונהגה במקום התובע עלה על פלטת המתכת כדי לשחררה. מה שהוא לא ראה זה שאצבעו נתפסה בגלגל השיניים של המכונה, מה שגרם לקטיעתה עם חידוש פעולת המכונה.
התאונה הוכרה על ידי ביטוח לאומי כתאונת עבודה, ונקבעה לתובע נכות אורתופדית ונפשית. בהמשך הוא הגיש את התביעה לבית המשפט וטען שעל המפעל לפצותו בשל הנזקים שנגרמו לו. לטענתו, אילולא התאונה היה ממשיך לעבוד במפעל ושכרו היה עולה, אך כיום הוא נאלץ לעבוד בניקיון בבית חולים.
המפעל לא הציג ראיות כלשהן, ורק טען שלתובע יש חלק בתאונה ומוצדק להטיל עליו אשם תורם.
שיטת עבודה קלוקלת
השופט דורון קבע שהתאונה הוכחה מעבר לכל ספק. הוא ציין שתמונת אצבעו הקטועה של התובע, שהוגשה כראיה, מדברת בעד עצמה. יתרה מכך, הימנעות המפעל מלהציג ראיות כלשהן מלמדת על הודאה בעובדות.
לדברי השופט, התרשלותו של המפעל במקרה זה ברורה בכמה וכמה רבדים. רובד אחד נוגע לשולחן העבודה הפגום עליו עבד התובע, שגרם למכונה להיתקע שוב ושוב. רובד נוסף קשור לשיטת העבודה שהונהגה במפעל אשר הייתה "לחלוטין בלתי סבירה".
בהתאם לשיטה זו נדרש מפעיל המכונה לעלות עליה בעצמו ולהשתמש במשקל גופו כדי לחדש את פעילותה. כל זאת בסביבת עבודה הכוללת מתכות לוהטות וגלגלי שיניים חשופים העלולים לגרום למגוון נזקים. השופט אף ביקר את המפעל שלא דאג למגן את המכונה ולגדר חלקים נעים ומסוכנים שלא יהיו חשופים.
בהמשך דחה השופט את טענת המפעל לקיומו של אשם תורם מצדו של התובע. ראשית משום שמדובר בתאונת עבודה בה באופן כללי קשה מאד להוכיח אחריות מצד העובד. שנית, התובע בסך הכל ביצע את שהוטל עליו ולא לקח על עצמו סיכונים כלשהם.
השופט הוסיף שמקבץ הנסיבות – לפיהן מדובר בעובד פשוט וחסר השכלה, שכרע תחת עומס עבודה חריג במשמרת לילה בה עשוי להיות עייף – תומך ביתר שאת במסקנה זו. "מדובר במצב דברים מובהק שבו האשם לתאונה רובץ לפתחו של המעביד שהנהיג שיטת עבודה קלוקלת, ולא לפתחו של העובד, שטעה טעות רגעית, ושילם עליה מחיר כבד", סיכם.
לאחר ניכוי של כ-129,730 שקלים שהתובע קיבל מביטוח לאומי, המפעל חויב לשלם לו פיצויים בסך 342,200 שקל עבור הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרת צד שלישי וכאב וסבל. זאת לצד הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 85,075.
- ב"כ התובע: עו"ד א' שלבי ואח'
- ב"כ הנתבעות (המפעל וחב' הביטוח): עו"ד ש' אלמאדי ואח'
עו"ד רונית כהן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.