האישה נפלה ביציאה מאולם אירועים במלון גולדן טוליפ ים המלח ונחבלה בעמוד השדרה. המלון הכחיש את אחריותו אך בית המשפט קיבל את גרסתה שהרצפה הייתה רטובה
השופטת לימור רייך קיבלה לאחרונה תביעה של אישה שנפצעה במהלך חופשה במלון נירוונה גולדן טוליפ קלאב בים המלח. התאונה התרחשה בספטמבר 2007 בעת שהאורחת, כבת 51 במועד התאונה, צעדה מאזור אולם האירועים שבבית-המלון לכיוון המעליות שבקומת הכניסה והחליקה בשל רצפה רטובה. השופטת קבעה שהמלון אחראי לפציעה אך גם הנפגעת נושאת באשם תורם.
התובעת סיפרה שביום התאונה היא ובעלה יצאו מאולם האירועים לאחר שצפו בהופעה. היא ציינה שהאולם נמצא בקומת הכניסה, בה נמצאים גם חדר האוכל והקבלה של המלון. לטענת התובעת, היא ובעלה פנו לעבר המעליות כדי לעלות לחדרם, ובהגיעם למעליות היא החליקה לפתע ונפלה בעוצמה רבה.
לגרסתה, הרצפה הייתה רטובה ושמנונית, ככל הנראה בגלל אורחים שעלו במעליות אחרי רחצה בבריכה. היא ציינה שלאחר הנפילה, בעודה על הרצפה, עובדי המלון רצו עם סחבות וניגבו את המים.
הנהלת המלון הכחישה שהייתה במקום רטיבות וטענה שמדובר בסתם נפילה שאין להטיל בגינה כל אחריות. עוד לדבריה, יש להטיל על כתפי התובעת אשם תורם משמעותי מאחר שלא שמה לב לצעדיה.
עם נעלי עקב
סגנית נשיא בית משפט השלום בהרצליה, השופטת לימור רייך, קיבלה את גרסת התובעת באשר לנסיבות התאונה.
היא ציינה שעדות בעלה של התובעת חיזקה את גרסתה. הבעל העיד שכל המקום היה רטוב ומוצף במים. כמו כן, בדו״ח פציעה מטעם המלון שנערך בזמן אמת צוין כי האורחת החליקה, להבדיל מנפילה סתם.
השופטת קבעה שהנתבעת אחראית לתאונה, מאחר שסיכון של החלקה על רצפה רטובה בבית מלון אינו סביר, והיה על הנתבעת לצפות את הנזק. זאת, במיוחד לנוכח העובדה שמדובר בקומת הכניסה הסמוכה לחדר האוכל של המלון, המשמשת המונים מידי יום.
בנוסף הבהירה השופטת שהנתבעת לא הביאה ״בדל ראיה״ לכך שנקטה באמצעים סבירים למניעת התאונה. כך למשל, היא נמנעה מלהציג תיעוד רלוונטי בנוגע לנהלי הניקיון במקום. היא גם לא הוכיחה שפעלה לבירור נסיבות התאונה ולהפקת מסקנות ולקחים.
עם זאת, השופטת הטילה על התובעת אשם תורם של 30% לנוכח עדות הבעל כי הרצפה הייתה מלאה במים. היא כתבה שהיה על התובעת להבחין במים ולנקוט במשנה זהירות, בפרט לנוכח העובדה שאותה העת היא נעלה נעלי עקב בגובה של לא פחות מאשר 10 ס"מ.
בהתאם לחוות דעת מומחים שהוגשו בתיק קבעה השופטת שהתובעת נותרה עם נכות של 44% עקב דיסק פרוץ וכן מ-5% נכות נפשית בשל הפרעת הסתגלות שהפכה לתגובה דכאונית.
בסופו של דבר ולאחר ניכוי אשם תורם חויבה הנתבעת לפצות את התובעת בסך של 661,008 שקל.
מאחר שהתובעת זכאית לתגמולי ביטוח לאומי בסך 875,185 שקל והתביעה ״נבלעת״ בתשלומים אלה, חויבה הנתבעת לשלם לתובעת סך של 165,252 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 38,669 שקל והוצאות.
- ב״כ התובעת: עו"ד אביגיל בהט
- ב״כ הנתבעת: עו"ד א. שטיינר, עו"ד לאה-רז שפיגל
עו״ד עבד עודה
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.