במהלך עבודות לבניית הנמל החדש באשדוד עלה התובע על מיכלית מים כדי למלא אותה, ואז החליק ונפצע. ביטוח לאומי שהכיר בתאונת העבודה יישא במרבית הפיצוי, המעסיקה תשלם את היתר
נהג מיכלית מים שבזמן עבודתו נפל מגובה ונפצע יפוצה בכ-800 אלף שקל – כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום ברחובות. השופט קובי אסולין קבע כי מעסיקתו של הנהג התרשלה בכך שאיפשרה לו לעלות על גג המיכלית חסרת הסולם ונקודות האחיזה על מנת למלא אותה במים, ובשל כך עליה לשאת ב-20% מהפיצוי. ההפרש (80%) ישולם על ידי הביטוח הלאומי, אחרי שהלה הכיר באירוע כתאונת עבודה.
התובע (75) עבד בזמנים הרלוונטיים לתביעה כנהג משאית של מיכלית מים אצל הנתבעת, קבלנית משנה שביצעה עבודות בנייה בנמל החדש באשדוד. בתביעה שהגיש לבית המשפט באמצעות עו"ד אדיר שויגמן, סיפר האיש כי בשלב מסוים של העבודות הוא נדרש למלא מים במיכלית.
לטענת התובע, מאחר ומילוי המים נעשה מחלקה העליון של המיכלית, מאחר ולא הותקנו במיכלית סולם או אמצעי אחיזה, ומכיוון שלא היה בנמצא עובד זר אשר בדרך כלל הוא זה שביצע את המילוי – הוא נאלץ לטפס על המיכלית בעצמו על מנת לבצע את שהוטל עליו. ואולם בהיותו על גג המיכלית החליק לפתע הנהג, ונפל ארצה מגובה שלושה מטרים.
טענתו המרכזית של הנהג הייתה שמעסיקתו התרשלה בכך שלא דאגה לבטיחותו בעבודה. האיש סיפר כי מאז התאונה חייו אינם חיים, עולמו חרב עליו, הוא סובל מסיוטים וזיעה קרה ומתקשה להירדם בלילות. עוד סיפר, כי מאז האירוע הוא סובל מסחרחורות וכאבי ראש בלתי פוסקים, ואף התחיל בטיפול פסיכיאטרי.
המעסיקה, שיוצגה באמצעות עו"ד גלית גורן, טענה מנגד שהנהג לא נדרש למלא את המיכלית מחלקה העליון אלא מזה התחתון. לדבריה, מי שהורה לו למלא מים מהברז העילי היה גורם מטעם האתר ולא מטעם המעביד. מכאן, לשיטתה, שהיא פטורה מאחריות כלשהי לנזקי התובע.
"הפכתי לחפץ"
השופט אסולין קיבל את טענתו המרכזית של הנהג, לפיה הנתבעת הפרה את חובתה כלפיו לשמור על בטיחותו באתר העבודה. "על מעסיק לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי לוודא שעובדיו יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימליים", כתב. מסקנתו הייתה ש"הנתבעת הפרה את חובתה כמעסיקת התובע לספק לו סביבת עבודה בטוחה ולוודא ולפקח כי העבודה נעשית בצורה בטיחותית, ומכאן חבותה".
לצד זאת קבע השופט שיש מקום בנסיבות העניין להטיל על הנהג אשם תורם. הוא נימק שמצופה היה מהתובע, כעובד ותיק ומוערך, לנקוט משנה זהירות ביחס לאופן ביצוע העבודה, במיוחד כשהוא יודע שאין למיכלית סולם ואמצעי אחיזה. למרות זאת, השופט הסתפק בהטלת אחריות מזערית בלבד על הנהג, בשיעור של 10%.
בדיון על הנזק ניסתה המעסיקה להמעיט מהשלכות התאונה על חיי התובע, בין היתר בכך שטענה כי הוא סוחב עימו תאונת התחשמלות קודמת ופוסט טראומה מהשירות הצבאי במלחמת יום כיפור. מנגד סיפרה בתו של התובע כי מאז התאונה אביה נהיה עצבני ומתוח, אין לו סבלנות יותר לבני משפחתו, הוא מתעצבן וצועק ללא סיבה ובגדול – "משהו באור שהיה בו כבה".
ברוח זו סיפר התובע בתצהירו כי מעוגן של כל המשפחה הוא הפך בעקבות התאונה "למטרד כחפץ המונח בסלון שאפילו הנכדים אינם יכולים לשחק איתי".
בסופו של יום קבע השופט שנזקי התובע, בניכוי אשם תורם, מסתכמים ב-805,266 שקל, כאשר חלקה של המעסיקה הינו 157,880 שקל בעוד היתרה תשולם באמצעות ביטוח לאומי. עוד נפסקו לאיש שכ"ט עו"ד בסך 37,000 שקל וכן הוצאות משפט.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.