אחי התובע התחרטו לאחר שכבר הסכימו לראות בו כבן "המוכן והמסוגל" לקיים את הנחלה. ביהמ"ש דחה את סיבוב הפרסה שעשו
הייטקיסט חילוני וחסר ניסיון בחקלאות יקבל לידיו משק חקלאי במושב דתי, בכפוף לפיצוי אחיו – כך נקבע לאחרונה בבית המשפט למשפחה בבאר שבע. השופטת אפרת שהם דליות מצאה שחרף חוסר ההתאמה לכאורה של התובע להתמנות כבן "המוכן והמסוגל" לקיים את המשק, בפועל תשעת אחיו מסכימים למהלך והמחלוקת ביניהם הינה על גובה הפיצוי בלבד. היא קבעה שחזרת האחים מעמדתם הראשונית מהווה חוסר תום לב.
הצדדים הם עשרה אחים, יורשיהם של בעלי נחלה במושב דתי אשר הלכו זה מכבר לעולמם. ההורים המנוחים לא קבעו בחייהם מי מילדיהם יתמנה כ"בן ממשיך" בנחלה ואף לא הותירו אחריהם צוואות. בנוסף, אף לא אחד מהיורשים מתגורר בנחלה ולא בנה את ביתו שם. למעשה מאז פטירת האם ב-2016 בית ההורים במושב עומד נטוש, כאשר את הקרקעות החקלאיות של הנחלה מעבד בן דודם של היורשים.
באוקטובר 2019 הוגשה לבית המשפט תביעה שבמסגרתה עתר אחד היורשים – בתמיכת שלושת אחיו – לקבל את הנחלה לידיו. לטענתו, הוא היחיד מבין אחיו שמעוניין לקבוע את מושבו בנחלה ולקיים אותה כמשק חקלאי, כך שיש לראותו כ"בן המוכן והמסוגל" לכך לפי סעיף 114 לחוק הירושה.
התובע סיפר כי גדל והתחנך במושב, תמיד עסק בטיפוח הנחלה, סייע לאביו המנוח בעבודתו בה ובמקביל גידל עדר עזים בו השקיע את זמנו וכספו – כך שיש לראותו כמתאים למשימה.
מנגד עתרו ששת היורשים הנותרים לפירוק שיתוף בנחלה ומכירתה בשוק החופשי למרבה במחיר. לטענתם ניסיונו של אחיהם-התובע בחלקאות קטן וכיום הוא אינו עוסק בתחום. מלבד זאת, בהיותו חילוני הוא אינו מתאים לצביון המושב ולדבריהם, ממילא הוא מתכנן למכור את המשק למרבה במחיר אחרי שיקבל אותו.
"הבן המסוגל לפצות"
השופטת שהם דליות הסבירה שבהתאם לפסיקה, על מנת להכיר ביורש כ"בן המוכן והמסוגל" לקיים את המשק יש לשאול, בין היתר, האם יש לו ניסיון בחקלאות, האם הפעיל את המשק אחרי פטירת הוריו והאם הוא מתכוון להתגורר בו.
לדבריה התובע אינו עומד בקריטריונים הללו: "אין חולק שהתובע אינו עוסק כיום בחקלאות והוא בעלים של חברה לפיתוח טכנולוגי. גם לא הוכח כי עסק בחקלאות באופן רציני בעבר כל שכן בעיבוד נחלת ההורים לפני או אחרי מותם".
יתרה מזאת, "התובע לא היה מעורב במשק, וגם כאשר המנוחים ביקשו עזרה בערוב ימיהם אף לא אחד מהתובעים נרתם לסייע להם. בנוסף המשק נטוש מזה שנים רבות כאשר התובע לא פעל באופן מעשי לשנות ממצב הדברים", הגם שקיבל אישור מאחיו לעבד את השטחים.
למרות אי ההתאמה לכאורה, השופטת ציינה שדקדוק בעמדת הנתבעים מעלה שהלכה למעשה הם אינם מתנגדים להעברת הנחלה לאחיהם-התובע, כאשר המחלוקת היא ביחס לגובה הפיצוי שישולם להם בלבד. היא קבעה שבנסיבות אלה המשמעות של "הבן המסוגל לקיים את המשק" היא למעשה "הבן המסוגל לפצות את אחיו בתמורה הולמת".
לדברי השופטת הנתבעים הביעו הסכמתם להעביר את הנחלה לתובע בכפוף לפיצוי עוד במהלך המשפט, כאשר חזרתם בהם מעמדתם בשלב הסיכומים עולה כדי חוסר תום לב.
לפיכך השופטת קבעה שהתובע יקבל את הנחלה לידיו, בכפוף לרכישת חלקם של אחיהם בהתאם להערכת שווי שמאית אשר תוגש לתיק בית המשפט.
- ב"כ התובעים: עו"ד רוית ווקס סלוקי
- ב"כ הנתבעים 1-6: עו"ד תמיר יחיא
עו"ד אירם גל
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.