ביטוח לאומי טען שהאחות נפלה מסיבה פנימית שקשורה לרקע הרפואי שלה. עמדתו התקבלה בבית הדין האזורי אך בית הדין הארצי הפך את התוצאה
בבית הדין הארצי לעבודה התקבל לאחרונה ערעור שהגישה אחות נגד פסק דין שדחה את תביעתה להכיר באירוע מ-2016 כתאונת עבודה. האחות נפגעה כשביקשה להוציא ציוד ממחסן וטענה שנפל עליה חפץ. לא היו עדים לאירוע והמוסד טען שהיא איבדה הכרה מסיבות פנימיות. בית הדין האזורי דחה את תביעתה אך שופטי בית הדין הארצי קבעו שיש להכיר באירוע כתאונת עבודה.
האחות, ילידת 1959, הועסקה כאחות ראשית בבית סיעוד. באפריל 2016 היא נכנסה למחסן הציוד הרפואי, שהיה בעבר חדר שירותים. המחסן הכיל כיור שמעליו ומשני צדדיו מדפים עם ציוד בקופסאות צפופות. בהמשך היא נמצאה ללא הכרה על רצפת המחסן. היא פונתה לבית חולים, שם אושפזה למספר ימים. זכרונה נפגע והיא סובלת מאמנזיה של 27 השנים האחרונות עם פגיעה בזיכרון הקצר והבינוני.
ביחס לשאלה מה התרחש במחסן התעוררה מחלוקת בין האחות לבין ביטוח לאומי.
לדברי האחות, תוך כדי שהוציאה ציוד, עף עליה משהו, ואז מתוך אינסטינקט להימנע מפגיעה הזיזה את הראש אך נחבלה בחוזקה בפינת המחסן בחלק האחורי של ראשה. היא ניסתה לצעוק לעזרה ולייצב את עצמה אך נפלה קדימה לכיוון הכיור ונחבלה באזור העין.
המוסד טען מנגד כי נפילתה של האחות היתה מסיבה פנימית.
בית הדין האזורי דחה את התביעה, בין היתר, על סמך חוות דעת של מומחית לפיה לא ניתן לקבוע בוודאות אם האחות קיבלה מכה ויש אפשרות שהיא נפלה מסיבה פנימית על רקע ההיסטוריה הרפואית שלה וסחרחורות מהן סבלה.
בערעור טענה האחות כי בית הדין האזורי טעה כשקבע שהיא לא הוכיחה שנפגעה מציוד רפואי שנפל עליה. עוד נטען כי היה צריך להפעיל חזקה בחוק שלפיה די בכך שהוכח כי היא נפלה תוך כדי עבודתה כדי להעביר את הנטל לביטוח לאומי להוכיח את טענתו כי הנפילה הייתה מסיבה פנימית.
המוסד טען כי אין להתערב בממצאים העובדתיים של בית הדין האזורי וכי מחוות דעת המומחית עלה שסביר יותר שהאחות נפלה כתוצאה מסיבה פנימית.
סיכון התממש
השופטים אילן איטח, חני אופק גנדלר ואילן סופר קיבלו את הערעור. הם הבהירו כי בחוק קיימת חזקה שמיטיבה עם המבוטח שלפיה תאונה שאירעה לעובד תוך כדי העבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך.
עוד ציינו השופטים כי בפסיקה נקבע שנפילה שגרמה לחבלה היא תאונה ולכן עובד שנפל תוך כדי העבודה חלה עליו החזקה והנטל עובד למוסד להוכיח כי הנפילה אינה קשורה לעבודה.
במקרה זה, בין אם האחות נפלה ונחבלה ובין אם ראשה נחבל בחפץ כלשהו חלה עליה החזקה כי גורם סיכון הטמון בעבודה התממש והביא לנפילתה. בשלב זה עובר הנטל למוסד להוכיח שהנפילה אינה תוצאה של גורמים הקשורים לעבודה.
השופטים קבעו שהמוסד לא הראה בדרגת הסתברות מתקבלת על הדעת שפילת האחות הייתה כתוצאה מגורם פנימי אשר אינו קשור בעבודה. בנסיבות אלה יש להכיר באירוע כתאונת עבודה.
המוסד חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 8,000 שקל.
- ב״כ המערערת: עו"ד רות אלדור-חורב
- ב״כ המשיב: עו"ד שלומי מור
עו״ד ויסאם מוקטרן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.