איבד אצבע בעבודות הרכבת המהירה ויפוצה ביותר מחצי מיליון שקל

פליט אריתראי נפגע בתאונת עבודה שאירעה בתוך מנהרת הרכבת ותבע פיצויים על נזקיו. בית המשפט הטיל את רוב האחריות על חברת כוח האדם שהעסיקה אותו ומבצעת הפרויקט

שופטת בית משפט השלום בקריות פנינה לוקיץ חייבה לאחרונה את חברת כוח האדם "סופר אחזקה ונקיון" ואת חברת "שפיר הנדסה" שביצעה את פרויקט כריית מנהרת הרכבת המהירה לירושלים לשלם יותר מ-550 אלף שקלים לעובד זר מאריתריאה שאיבד אצבע בתאונת עבודה. רוב האחריות לתאונה הוטלה על החברות משום שלא היו מפקחים באתר ולא ננקטו שיטות עבודה בטוחות. עם זאת, סכום הפיצויים לקח בחשבון שלתובע אשם תורם משום שנהג בפזיזות.

העובד הסתנן לישראל ב-2011 לאחר שערק מהצבא האריתראי, והחל לעבוד בפרויקט כריית המנהרה ב-2013. כשנה וחצי לאחר מכן הוא נפגע בתאונה שהובילה לכריתת האצבע המורה בידו הימנית.

בתביעה הנזיקית שהגיש נגד חברת כוח האדם ושפיר הנדסה הוא תיאר כיצד התאונה התרחשה. לפי גרסתו, הוא עבד עם עוד 10 עובדים על במה גבוהה שנעה על גלגלים באמצעות שלט. בשלב מסוים הבמה נתקעה והוא ירד למטה לבדוק מדוע, מבלי ליידע את חבריו לעבודה. כשראה שבורג גדול נתקע בשרשרת וניסה להוציא אותו, אחד העובדים לחץ על השלט והשרשרת החלה לנוע ופגעה באצבעו.

הנתבעות לא הכחישו את התאונה אבל טענו כי התובע לא הוכיח כיצד התרחשה שכן לא הביא לעדות את העובדים האחרים ואף הציג גרסאות שונות בבית החולים ובביטוח לאומי. הן הוסיפו כי גם בהנחה שהן אחראיות לתאונה, יש לייחס לתובע אשם תורם משמעותי משום שפעל בפזיזות וברשלנות כשירד מהבמה מבלי ליידע את חבריו לעבודה ולוודא שאף אחד לא יפעיל אותה אף שהיה מודע לסכנה.

גרסה מהימנה

השופטת פנינה לוקיץ החליטה לקבל את גרסת התובע משום שהעדות שלו הייתה קולחת ומפורטת, והותירה עליה רושם מהימן. השופטת הבהירה כי היא לא זוקפת לחובת התובע את ההבדלים בגרסאות שמסר לגופים האחרים לנוכח העובדה שהוא לא יודע קרוא וכתוב בעברית והדברים נרשמו מפי אחרים.

באשר להיעדרן של עדויות העובדים, ציינה השופטת כי התובע הסביר שאת רובם לא הכיר והשניים היחידים שכן הכיר עזבו את ישראל. השופטת הוסיפה כי דווקא הנתבעות יכלו לזמן לעדות את העובדים או את מנהלי העבודה כדי להפריך את גרסת התובע ולהוכיח שקיבלו הדרכה והוראות ברורות לתפעול הבמה. העובדה שנמנעו מכך משמשת לרעתן.

לאור הדברים האלה, השופטת קבעה כי האחריות העיקרית לתאונה מוטלת על הנתבעות. "תיאור התובע את אופן התרחשות התאונה מעיד על כך שמעבר לכך שהעבודה בוצעה ללא שהיו גורמים מפקחים באתר... דבר שיתכן ויש בו התרשלות בפני עצמו, הרי שגם לא הוכח שהונהגו שיטות עבודה בטוחות שיבטיחו שבעת שעובד אחד מנסה לתקן תקלה בתנועת הפלטפורמה, זו לא תופעל על ידי עובד אחר", כתבה.

עם זאת, השופטת הטילה על התובע אשם תורם של 15% משום שכשעובד מנוסה היה עליו לוודא שהעובדים האחרים מודעים למעשיו ולא לוחצים על השלט.

לאחר בחינת הנזקים שנגרמו לתובע עקב התאונה פסקה לו השופטת 677,011 שקלים פיצויים עבור הפסדי שכר, כאב וסבל, הוצאות ועזרה. בהפחתת האשם התורם ותגמולים שקיבל מביטוח לאומי יצטרכו הנתבעות לשלם לו 457,257 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין של 93,738 שקלים והוצאות משפט.

• ב"כ התובע: עו"ד מיכאל דאוד
• ב"כ הנתבעות: עו"ד יורם גורי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.