כך כתב סגן נשיא בימ"ש השלום בת"א על חברת הפניקס: "דומה שהיא באמת ובתמים לא מפנימה שהדין חל גם עליה. היא הפרה את צווי בית-המשפט ועשתה זאת בהתרסה, כאילו מי שמצפה ממנה לציית לדין ככל האדם הוא פשוט תמהוני".
בהליכים אזרחיים ישנו כלי שנקרא "הליך גילוי מסמכים", שמטרתו לחייב צד לחשוף בפני הצד שכנגד מסמכים רוולנטיים, על מנת לקיים הליך הוגן.
תקנות סדר הדין האזרחי קובעות נוסח מחייב להצהרה שעליה נדרש בעל דין לחתום, בה מפורטים כל המסמכים הרלוונטיים שבידיו בהווה, וכן מסמכים שהיו לו בעבר.
כאשר צד במשפט הוא תאגיד גדול, מי שחותם על תצהיר גילוי המסמכים מטעמו הוא בעל תפקיד בתאגיד. החותם חייב להיות אדם ש"חקר ודרש" את העניין.
"לא זו דמותו של הליך גילוי המסמכים שמקיימת 'הפניקס'", כתב סגן נשיא בימ"ש השלום בתל-אביב, השופט ירון בשן.
הפניקס שולחת למי שמנהל מולה משפט מכתב של עורך-דין שמבוסס על מה ששלחה לו הפניקס. השופט בשן הסביר את הבעייתיות: "והרי רק עובדי הפניקס יודעים אם אמנם נשלחו לו 'כל המסמכים הרלבנטיים'. כאשר נאלצת החברה להגיש תצהיר ערוך כדין, התצהיר שעליו חותם עובד הפניקס מבוסס על מה שמספר לו עורך-הדין על מה ששלחה לו החברה – ולא על מה שבדק בעצמו ברשומות החברה!".
הדברים נאמרו בהחלטה שניתנה לאחרונה, במסגרת תביעתה של אישה שנפגעה בתאונת דרכים מ-2015, והגישה תביעה נגד חברת הביטוח, שמצדה הכחישה את התאונה.
בשנת 2016 רשם ביהמ"ש קבע לוח זמנים להשלמת הליכים מקדמיים, כולל גילוי מסמכים. אלא שהפניקס לא סיפקה לתובעת מסמכים כדין. ביוני האחרון השופט הורה לחברה לעשות זאת, אולם הפניקס פשוט לא קיימה את צו בית המשפט.
בתחילת אוקטובר 2017, ביקשה החברה ארכה להשלמת הליכי גילוי המסמכים "מאחר ודרוש פרק זמן נוסף וזאת בשל התעקשות התובע לקבלת תצהיר גילוי מסמכים חתום על ידי גורם מוסמך בנתבעת...".
הפעם השופט הורה לחברה להסדיר את הנושא עד ל-30.10.17 – יום הדיון הראשון בביהמ"ש – וכתב כי "אכן, נדיר ומוזר מאד שעו"ד מנהל משפט 'מתעקש' על קיום הדין".
אלא שגם ביום הדיון תצהיר גילוי מסמכים עדיין לא נמסר לתובעת. עמדת הפניקס הייתה שבתיקים כאלה התפתחה פרקטיקה שאין צורך בחתימת תצהיר גילוי מסמכים על ידי בעל תפקיד בחברה. ספציפית, ב"כ הפניקס הסביר את התקלה בחילופי עורכי דין שטיפלו בו במשרד.
תגובות מזלזלות ומעליבות
"תגובותיה החוזרות ונשנות של 'הפניקס' היו מזלזלות, מעליבות וסרבניות. דומה שהיא באמת ובתמים לא מפנימה שהדין חל גם עליה. היא הפרה את צווי בית-המשפט ועשתה זאת בהתרסה, כאילו מי שמצפה ממנה לציית לדין ככל האדם הוא פשוט תמהוני", כתב השופט בשן.
השופט הסביר שעורכי דין העוסקים בדיני נזיקין אמנם נוהגים להסתפק במכתב של ב"כ חברת ביטוח כתחליף לתצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין, אולם הסתפקות זו מבוססת בדרך כלל על הסכמה של הצדדים לסטות מהדין. אך אם אין הסכמה – חל הדין.
בסיום ההחלטה השופט הזכיר שגם בשלב זה, הפניקס לא הואילה להודיע אם היא עדיין עומדת על הכחשת הכיסוי הביטוחי ועצם התרחשות התאונה. "אם לא תודיע 'הפניקס' דבר בתוך 10 ימים, ינתן צו להגשת ראיות והתובעת תדרש להוכיח את כל הטענות שיהיו שנויות במחלוקת", חתם השופט.
היות שהתנהלותה גרמה לבזבוז מיותר של זמן ומשאבים, השופט חייב את הפניקס לשלם לתובעת הוצאות בסך 25,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו"ד בוריס סברדליק
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.