המחדל המשפטי החמור שמתחולל לנגד עינינו יביא להרס החלום הציוני ולהתארגנות משפטית עולמית לשלילת זכויותינו הלאומיות והפרטיות
תביעתה של דרום אפריקה נגדנו בעילה של "רצח עם" הייתה האקורד הראשון, ואילו צווי המעצר נגד ראש הממשלה ושר הבטחון מהווים קדימון למלחמה משפטית עולמית לחיסולנו כמדינה וכפרטים.
כתגובה לצו המעצר שהוצא נגד ראש ממשלת ישראל שאל בנימין נתניהו שאלה רטורית: "הכיצד מוציאים צווי מעצר נגדנו כאשר מי שמבצע 'רצח עם' זה הצד השני?"
בעקבות כך נשאל: הכיצד ראש הממשלה מבקש משופטי בית הדין בהאג (שאינם נחשבים מאוהבינו) לצאת מהנחת יסוד בסיסית לכך שאויבינו מבצעים "רצח עם" מבלי שאנו, הקורבנות, הגשנו תביעה בנושא כדין? הרי עורכי הדין של המדינה לא עשו דבר בנדון ובפני בית הדין לא התבררה ולא מתבררת תביעה כזאת.
מדוע אנחנו לא הגשנו נגד אויבינו תביעה שכזאת? היכן הייתה המערכת המשפטית בישראל בעשרים השנים האחרונות, כאשר הפלסטינים ברצועת עזה שבחרו בחמאס, הכירו באמנת החמאס שמטרתה להשמיד את מדינת ישראל , לא להגיע לשום פשרה ואם כן, רק פשרה זמנית שתוביל להשמדתנו בסופו של תהליך, כדוגמת "הסכם חודייבה ". מדובר בהסכם הטעייה להפסקת אש ל 10 שנים בין מוחמד לעיר מכה משנת 628. מוחמד הפר את ההסכם ברגע שהיה לו נוח אסטרטגית וכעבור שנתיים כבש את העיר מכה והיכה קשות בתושביה.
להגשמת מטרת אמנתם בחרו העזתים להמטיר על אזרחי המדינה רקטות רצחניות במטרה לפגוע בכל אחד מאיתנו ללא אבחנה בין תינוקות, ילדים, נשים וזקנים. מדוע המערכת המשפטית הישראלית לא הגישה כבר אז ביוזמתה תביעה בגין "רצח עם" ?
המחדל מגיע לשיאו כאשר ב-7 לאוקטובר 2023 היה ברור לכולנו כי הפלשתינאים העזתים בראשות חמאס מממשים את אמנתם בהשמדה מסיבית של אזרחי ותושבי ישראל, רצח מזוויע של תינוקות, ילדים וזקנים, אונס, וחטיפה של מאות מאחינו ואחיותינו, כולל תינוקות.
אי החזרתם של החטופים המוחזקים בחלקם על ידי מי שנקראים "בלתי מעורבים", מהווה דוגמה מוחשית לכך שהעזתים הרואים עצמם כעם הפלשתינאי עומדים מאחרי חמאס כחומה בצורה.
אפילו לאחר ה-7/10, המשיכה המערכת המשפטית שלא לנקוט בהליך משפטי בינלאומי. זאת, כשמן העבר השני, עוד לפני כל תגובה צבאית ישראלית לטבח, החלו ברחבי העולם הפגנות ענק נגד ישראל בקריאה: Free Palestine from the river to the sea.
והנה, מי שלא הייתה צד באירועים, מדינת דרום אפריקה הענייה, בהליך משפטי מרושע, מתוחכם ומושקע היטב, תובעת את מדינת ישראל על "רצח עם".
במאמרי מחודש פברואר 2024 שפורסם באתר "פסקדין", בעיתון "כלכליסט", באתרים העיקריים, וכן בראיון בוקר בערוץ 13, הצעתי ודרשתי הגשת תביעה בהאג בעילת "רצח עם"; פניתי לראשי המערכת המשפטית בישראל והוכחתי כי יש סמכות לבית הדין בהאג מאחר ופלסטין חתומה כמדינה על אמנת "רצח עם", והיא מחויבת לתנאי האמנה בדיוק כמונו.
הפלשתינאים ברצועה הם שבחרו בחמאס להנהיגם כממשלתם והם והחמאס חד הם. זאת בדיוק כשם שהתביעה בהאג היא נגד מדינת ישראל ואזרחיה, הגם שממשלת הקואליציה היא שנבחרה על-ידי העם והיא למעשה הרשות המבצעת. היה ויפקפקו בסמכות בית הדין לדון בתביעתנו, תעמוד לנו טענת אי שוויוניות וטענת חוסר סמכות בתביעה נגדנו.
הגם שמכתבי התקבל בוודאות אצל ראשי המערכת המשפטית, לא זכיתי להתייחסות, שלילית או חיובית. חוסר התגובה של המערכת המשפטית בלט במיוחד לאחר הלילה שבין 13 ל-14 באפריל 2024, בו התקיפה אירן את ישראל כששיגרה לעברנו מאות טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים. ללא מערכת ההגנה הצבאית הייתה ישראל במצב קשה ביותר.
הרקע לתקיפה היה מימוש האידאולוגיה להשמדת ישראל שהוצהרה עם הקמת הרפובליקה האיסלמית האירנית, לאחר נפילת השאה הפרסי ועלייתו של חומייני לשלטון, והצהרתו שהוא תומך בכיבוש ירושלים מידי הציונים. ח'ומייני טבע את המונח "השטן הקטן" עבור ישראל, כשהתואר "השטן הגדול" יוחס לארצות-הברית). נשיא אירן בעבר, אחמדינז'אד, ערך באוקטובר 2005 ועידה בטהראן שכותרתה "עולם ללא ציונות", בה הצהיר כי "יש למחוק את ישראל מהמפה". אירן היא מדינה החברה באמנת רצח עם, כך שאין שום מניעה לתבוע אותה ולבית הדין בהאג סמכות מלאה לכך.
לישראל עילה מוכחת , ללא צל של ספק, כי גם אירן וגם עזה בראשות החמאס, מצהירות על כוונה להשמדה טוטלית של ישראל והן עשו ועושות הכול על מנת לממש כוונה זו. ידוע כי המרכיב הראשון והעקרוני של רכיבי טענת הג'נוסייד הינו הכוונה להשמדת עם. כך עולה מסעיף 2 לאמנת רצח עם: "באמנה זו השמדת-עם פירושה - אחד המעשים המפורשים להלן שנעשה בכוונה להשמיד, השמדה גמורה או חלקית, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית, באשר היא לקבוצה כזו. .."
אנחנו בדקה ה-90 ואין מה להפסיד
אי הגשת תביעה בעילת רצח עם כנגד אירן וכנגד פלסטין-עזה בראשות החמאס, מהווה מחדל משפטי בהיקף כה גדול שרק הזמן יוכל לאמוד את גודל הנזק הן כלפי ישראל והן כלפי אזרחיה ותושביה, ואף כלפי יהודי העולם. מה אם כך מנע מהמערכת המשפטית להגיש תביעת רצח עם שהיא צודקת מוסרית ומשפטית? נראה ששוב נתמך המחדל ב"קונספציה" המורכבת ממושגים שונים שחלקם נכונים וחלקם תירוצים ללא בסיס אמיתי:
אחד התירוצים ששמעתי היה שבית הדין בהאג מורכב משופטים שונאי ישראל, אנטישמיים, ואף נאמר מושחתים. אלא שתירוץ זה לא הוכח מעולם. אכן ניתן להניח ששופטי האג אינם חסידי ישראל ויש להניח שהם בעלי אג'נדה שלילית נגד ישראל, אך לא הוכחה שחיתות בקרב השופטים ואת האג'נדה השלילית אפשר בהחלט להבין גם מעצם ניסיונות ישראל להתנגד לסמכות ולהתעלם מהשיפוט. אני יכול לתאר מניסיוני איך שופט ישראלי היה נוהג אם היו נוהגים כך כלפיו. מאידך, שופט הוא שופט, אפילו אם בא עם אג'נדה, הוא לא יכול להתכחש לאמת הנגלית לעיניו.
התירוץ הנוסף והעיקרי ששמעתי הוא כי ההליך שלנו ידחה בטענת חוסר סמכות, והתביעה נגד חמאס תיפול בשל היותו ארגון ולא מדינה. טיעון זה אינו אלא תירוץ עלוב: ראשית התביעה היא גם נגד אירן שאינה יכולה לטעון לחוסר סמכות. ושנית- עזה נחשבת כבר מזמן בעיני העולם והאו"ם כפלסטין, בין אם נרצה או לא. חמאס נבחר כדין ובבחירות דמוקרטיות לחלוטין, לעמוד בראש ההנהגה בעזה ולפי סקרי דעת קהל אמינים ביותר רוב העם הפלשתינאי רואה כלגיטימית את הנהגת החמאס ואת אמנתו, לרבות ההתנהלות הזוועתית ב-7/10.
מה גם, שמדברי השופט אהרון ברק (וממקרים אחרים) אנו למדים שבית הדין הבינלאומי (גם ביה"ד לצדק וגם ביה"ד הפלילי) חורגים מסמכותם במקרים רבים. כליטיגטור המופיע 50 שנים בבתי המשפט בארץ ובעולם אני יכול להעיד על הליכים שהתחלתי עם ספק גדול לגבי שאלת הסמכות ושהסתיימו בזכייה גדולה.
התירוץ הנוסף שעלול לבוא, הוא שאם נתבע את פלסטין כמדינה הרי כאילו הכרנו בה כמדינה. מי שיטען זאת טומן את ראשו בחול, שכן איננו שולטים על אמנת הג'נוסייד והחתימות עליה. האו"ם כבר החליט לקבל את פלסטין כמדינה החתומה על אמנת הג'נוסייד ואנו לא יכולים לבטל את מעמדה זה באמנה. ההיפך, נהיה חכמים אם נקבל את העובדה הזאת ונשתמש בה נגד פלסטין, ונראה לעולם כולו את מידת הרצחנות של מי שהאו"ם רוצה לראות כמדינה.
לצערנו המערכת המשפטית הישראלית עסוקה יומם וליל בנושאים פנימיים, מוצדקים ככול שהם, המסיחים אותה מהגנה על ישראל במישור הבינלאומי. עלינו להילחם משפטית אפילו במחיר של הפסד טכני, מאחר שעצם ניהול התביעה של ישראל בהאג יציף את הפודיום העולמי בעדים רבים, הוכחות אין ספור על המעשים נגדנו במשך עשרות השנים האחרונות; זאת תהיה הזדמנות מדהימה להסברת עמדתנו וטוהר מעשינו, והאמת תצא לאור.
אחד המשפטים המזהירים המשמשים נר לרגלינו היה משפט "בייליס" שהתנהל בשנת 1911 ברוסיה האנטישמית ונדון בו השקר הגדול בעלילת הדם בה הואשמו היהודים: שהם עושים שימוש מסורתי בדם של נוצרים. בשל כך הואשם בייליס ברצח נער נוצרי ערב הפסח. המשפט התנהל בטרם הייתה לנו מדינה ולפני שהייתה לנו פרקליטות ממוסדת שיכולה הייתה לעמוד לצידו של בייליס המסכן. לאחר משפט שזכה לתשומת לב עולמית במיוחד בשאלת עלילת הדם, ולאחר ויכוחים תאולוגים עוצמתיים, בייליס זוכה. למחרת הזיכוי, התבטא בנושא הסופר הרוסי מקסים גורקי : "חג היום לרוסיה! ניצחה האמת!... פראי־אדם, מחללי כל־קודש, הוציאו דיבה נפשעת על העם היהודי... פסק־דין זה הוא מאורע גדול וחשוב, ויש להציב לו אנדרטת זיכרון לנצח".
אנחנו בדקה ה-90. ככול שלא נילחם על הלגיטימציה שלנו כך ילכו וירבו הקוראים לדה-לגיטימציה של ישראל. על המערכת המשפטית להתעשת ולפעול להקמת צוות שיגיש וינהל תביעה בעילת רצח עם כנגד אויבינו. לדעתי, את הצוות ומימונו ניתן לארגן גם ממקורות התנדבותיים וטובה שעה אחת קודם.
- הכותב הינו מייסד אתר "פסקדין", פרקליט ממובילי עורכי-הדין בארץ, העומד מאחורי העתירות בפסקי הדין בג"צ 'בבלי' ובג"צ 'ולנר', שהם עמודי התווך של המשפט החוקתי וזכויות האדם בישראל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.