"אכיפה בררנית": בעל חנות מזון לבע"ח בכפר שמריהו זוכה משימוש חורג

האיש הואשם שהפעיל את החנות במבנה המיועד למאפייה, מוסך או בית מלאכה. הוא הוכיח שהוועדה המקומית לא פעלה נגד עסקים סמוכים ושקיבל מראש אישור מנציגת המועצה

השופט שלמה איזקסון זיכה לאחרונה את רשת "פט בסט" ומנהלה משימוש אסור ובנייה ללא היתר. כתב האישום ייחס לנאשמים הפעלת חנות מסחרית במבנה המיועד לשימושים אחרים בכפר שמריהו, וכן בניית גדר ללא היתר כדין. השופט קיבל את טענות ההגנה כי יש לזכות את הנאשמים מטעמי צדק מכיוון שהוועדה הפעילה אכיפה בררנית וכן לנוכח מחדלי חקירה והסתמכות על אישור מנהלת תחום רישוי במועצה.

על פי כתב האישום, החנות שמפעילים הנאשמים היא עסק מסחרי לצרכי חיות שפועל ממקרקעין שמיועדים לשמש כמאפייה, מוסך או בית מלאכה לתיקונים של צרכי משק בית, ולכן שמדובר בשימוש אסור. עוד נטען כי בתקופה בין אוקטובר 2018 לפברואר 2019, בסמוך לגבול החלקה הקים הנאשם גדר מברזל הכוללת שער, ללא היתר.

המאשימה טענה שאין מחלוקת עובדתית בין הצדדים וכל העובדות הנטענות בכתב האישום הוכחו, כך שיש להרשיע את הנאשמים.

הנאשמים טענו יש לזכות אותם על בסיס הגנה מן הצדק, לאור פגמים רבים בפעולת הרשויות. הם ציינו כי הייתה בעניינם אכיפה בררנית, שכן על אף קיומן של עבירות בנייה ושימוש חורג באותו רחוב ובסמיכות לחנות, כתב אישום הוגש רק נגדם.

כמו כן לדבריהם, בטרם פתיחת העסק הוצג להם מצג שגוי על ידי מנהלת מחלקת רישוי עסקים במועצה שציינה כי ניתן לפתוח את העסק המדובר. 

הם הוסיפו כי מפקח הבנייה מטעם המועצה מצא בביקור הראשון כי לא מבוצעת עבירה ורק בביקור השני מצא כי בוצעה עבירה, אך מכתב ההתראה לנאשם נשלח עוד לפני הביקור השני, מה שמצביע על רדיפה והתעמרות.

הוועדה השיבה כי לא היה כל צורך בנקיטה בהליכים כנגד אחרים והנאשמים הם היחידים בכל הסביבה שפעלו ופועלים בניגוד לדין.

ביחס למנהלת נטען כי כל "חטאה" היה בכך שביקשה לסייע לנאשמים בקידום הליכי רישוי העסק שלהם, שלא על פי הנהלים היבשים ובאופן בלתי פורמאלי. לכן היא השיבה לשאלת הנאשם כי אכן ניתן לפתוח במקום עסק, אך תשובתה ניתנה בטרם ביררה בפועל מה היקף האישורים הנדרשים לשם מתן רישיון לניהול העסק, והחובה לוודא זאת הייתה על הנאשם.

פגם חמור

השופט שלמה איזקסון מבית המשפט לעניינים מקומיים בהרצליה קבע שהשימוש שנעשה בעסק כיום, כחנות לממכר מזון וציוד לחיות, הוא שימוש אסור המנוגד להוראות התב"ע ולהיתר. עוד הוא קבע כי הוכח שעבודות בניית הגדר נעשו ללא היתר.

עם זאת, השופט זיכה את הנאשמים מטעמי צדק. הוא ציין כי הנאשמים הוכיחו שהוועדה המקומית לא אכפה בעבר ולא אוכפת בהווה חריגות בנייה ועבירות שימוש חורג דומות כלפי עסקים אחרים באותו רחוב, אף שאלה פועלים בניגוד לדין. כך למשל, בסמוך לחנות הנאשמים פועלים עסק לחומרי בניין וכן מרכול לממכר ירקות, במבנים המיועדים למגורים.

עוד קבע השופט כי מכתבי ההתראה נשלחו לנאשמים חודשיים לפני ביקורו השני של המפקח במקום, בטרם נמצאו עבירות במקרקעין. "מדובר בפגם חמור בהליכים שננקטו", הבהיר.

בנוסף קיבל השופט את הטענות בעניין הסתמכות הנאשמים על דברי המנהלת, וציין כי הנאשם חתם על חוזה השכירות למבנה רק לאחר שקיבל ממנה תשובה בכתב ובעל פה כי ניתן לפתוח את העסק במקום.

בנסיבות אלה ביטל השופט את כתב האישום וזיכה את הנאשמים.

• ב"כ המאשימה: עו"ד אייל רייך
• ב"כ הנאשמים: עו"ד בתיה שהינו-עברי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.