המנוח שם קץ לחייו על רקע חשד למעורבותו בפרשיית הונאה. בית הדין הארצי לעבודה הכיר בהשעייתו מהבנק בו עבד למשך כארבעה עשורים ופיטוריו ממנו כ"אירועים מיוחדים"
בית הדין הארצי לעבודה הכיר לאחרונה בהשעיית יועץ השקעות מבנק אחרי שנות עבודה מרובות, ובהמשך בפיטוריו, עקב חשדות להונאה, כ"אירועים מיוחדים" שאולי הובילו להתאבדותו. בכך הפכו השופטים רועי פוליאק, סיגל דוידוב-מוטולה ולאה גליקסמן את הכרעת בית הדין האזורי, לפיה לא מדובר באירועים מיוחדים כך שאלמנת המנוח אינה זכאית לקצבת תלויים מביטוח לאומי.
המנוח עבד כיועץ השקעות בבנק למשך 38 שנים, מ-1977 ועד לפיטוריו ב-2015. הוא היה עובד מוערך. עובר לסיום העסקתו הוא נחקר יחד עם עובדת נוספת בפרשיית הונאה שאירעה בבנק. החשד היה שהשניים נטלו כסף מבעלת חשבון קשישה. בפברואר 2015 הבנק השעה את המנוח ואסר עליו לדבר עם לקוחות. חודשיים לאחר מכן העסקתו הסתיימה.
ואולם המנוח, שסולק ממקום עבודתו אחרי שנות עבודה מרובות ומסורות, לקח ללב את פיטוריו. ביולי 2015 הוא ניסה להתאבד בתלייה, ללא הצלחה, והוכר כבעל נכות קבועה בביטוח לאומי. שלוש שנים חלפו ובמאי 2018 נשלח למנוח מכתב מהפרקליטות שלפיו נשקלת אפשרות להעמידו לדין פלילי. הדבר שבר אותו סופית, וביולי אותה שנה ניסה להתאבד בשנית, והפעם הצליח. בן 67 היה במותו.
במכתב התאבדות שהשאיר המנוח, כתב: "הפרקליטות עיקלה את כל החשבונות שלנו, אני לא יכול יותר, לא מתמודד. לא קיבלתי ולא לקחתי אגורה אחת מהזקנה".
בעקבות מותו הגישה אלמנת המנוח תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, בה עתרה להכיר בהשעיית בעלה מהבנק, ובהמשך בפיטוריו משם, כ"אירועים מיוחדים" שגרמו לו לדיכאון, אשר בסופו של יום הוביל להתאבדותו. היא טענה כי היא זכאית בעקבות זאת לקצבת תלויים (נפגעי עבודה) מביטוח לאומי. תביעתה נדחתה, ומכאן הערעור שהגישה לבית הדין הארצי.
אירועים החורגים משגרת העבודה
לטענת האלמנה, אין ספק שההשעיה והפיטורים היו "אירועים מיוחדים", זאת בהתחשב בוותקו של בעלה בבנק, שהיה עובד מסור ומצטיין, ובהצפתו הרגשית בשל ההאשמות החמורות שהוטחו נגדו. מנגד טען ביטוח לאומי, בין היתר, שמשיקולי מדיניות אין להכיר באירוע שהתרחש שלוש שנים לאחר סיום העבודה, כלומר ההתאבדות, כפגיעה בעבודה.
אבל שופטי בית הדין הארצי דחו את עמדת המוסד. "לטעמנו, יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה מביא למסקנה כי אירוע ההשעיה ואירוע סיום העבודה היו בגדר אירועים מיוחדים, ואין בידינו לקבל את קביעות בית הדין האזורי בעניין זה", כתבו.
השופטים הסבירו שעל-פי הפסיקה נדרש המבוטח להוכיח אירוע מיוחד "היוצא מגדר שגרת העבודה הרגילה". לדבריהם, אין ספק כי השעיה מעבודה הכוללת איסור תקשורת עם לקוחות - בטח כזו של עובד ותיק מאוד - ובהמשך פיטוריו הסופיים, הם אירועים מטלטלים הנופלים להגדרה הזאת.
אכן, כתבו השופטים, העובדה שהמנוח נפטר תקופה ארוכה (שלוש שנים) לאחר התרחשות האירועים המיוחדים מחייבת בחינה זהירה של הקשר הסיבתי בינם לבין מות המנוח, אולם לדבריהם אין לשלול אפריורית קיומו של קשר סיבתי רק בשל חלוף הזמן, ללא בחינת הדברים לגופם.
לפיכך קיבלו השופטים את הערעור והורו על החזרת התיק לבית הדין האזורי כדי למנות מומחה רפואי שיקבע האם האירועים ההשעיה והפיטורים גרמו למנוח נזק נפשי, ואם כן - האם יש קשר בינו לבין ההתאבדות. אם חוות הדעת תענה על שתי השאלות בחיוב, סביר להניח שאלמנת המנוח תימצא זכאית לקצבת תלויים.
- ב"כ המערערת: עו"ד איתמר כהן ועו"ד אוריה עמר הופנברג
- ב"כ המשיב: עו"ד ענבל לש ועו"ד ויויאן קליין
עו"ד נורית אטד-פורטל
עוסק/ת ב-
ביטוח לאומי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.