היערמות שלג סמוך לרכבו מנעה מהשוטר לנסוע לעבודה. כשפינה את הפתיתים הוא החליק בעוצמה על הגב. הוא הוכר למרות שתכנן לעלות שוב לביתו ולא לנסוע ישירות לעבודה
בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה ערעור שהגיש שוטר על החלטת האזורי בחיפה, שלא להכיר בפציעתו בגבו כתוצאה מהחלקה בשלג לפני כארבע שנים כתאונת עבודה. השופטים רועי פוליאק, לאה גליקסמן וחני אופק-גנדלר ראו בפינוי השוטר את השלג שנערם סמוך לרכבו, על מנת שיוכל לנסוע בהמשך לתחנה, כפעולה הקשורה לעבודה, וזאת חרף הודאתו שתכנן לחזור לביתו להתרעננות לולא נפצע.
באחד מימי פברואר 2021 פקדה את בית ג'אן, מקום מגוריו של השוטר, סערת שלגים. הוא היה אמור להתחיל לעבוד באותו היום ב-13:30, כאשר נוכח העובדה שהוא עובד בתחנה בירושלים, מרחק כ-200 ק"מ, ועל רקע מזג האוויר הסוער, תכנן לצאת מביתו ב-9:30. ואולם כבר בשעות הבוקר המוקדמות הבחין השוטר בשלג כבד שנערם סמוך לרכבו, המונע ממנו לצאת לדרכו הארוכה.
בנסיבות אלה יצא השוטר ב-8:30 על מנת לפנות את השלג שנערם ליד מכוניתו, אלא שבביש מזל הוא החליק בעוצמה ונפגע בגבו. במקום לנסוע לעבודתו, פנה האיש בצהרי אותו היום לרופא המשפחה וסיפר כי תכנן לפלס את השלג, לעלות הביתה כדי להתקלח וללבוש מדים, ולנסוע לעבודה, אלא שאיתרע מזלו והוא נפצע. הרופא רשם לשוטר ימי מחלה.
בפברואר האחרון דחה בית הדין האזורי בחיפה את תביעת השוטר להכיר בפציעתו כתאונת עבודה. השופט הבכיר אסף הראל האיר קבע כי הודאת השוטר לפיה תכנן אחרי עבודות פילוס השלג לעלות לביתו כדי להתרחץ וללבוש מדים, מנתקת את הזיקה שבין פעולת הפינוי לבין העבודה. השוטר לא השלים עם פסק הדין והגיש ערעור לבית הדין הארצי.
ההחלטה להתקלח - סבירה
השוטר טען בערעור כי מטרת פינוי השלג והחזרה הביתה לצורך רחצה והתארגנות הינן פעולות נלוות והכרחיות להגשמת המטרה – נסיעה לעבודה – ואין לראות בהן סטייה של ממש המנתקת את הזיקה לעבודה.
ביטוח לאומי טען מנגד שיש לראות בכוונת השוטר לעלות הביתה אחרי עבודות פינוי השלג כמנתקת את הקשר בינן לבין עבודת השוטר, וממילא צדק בית הדין האזורי בכך שלא הכיר בו כנפגע עבודה.
אבל שופטי הארצי קבעו שצודק השוטר בטענתו כי תכנונו לעלות הביתה לצורך התרעננות מהמאמץ הפיזי שבפילוס השלג ולבישת מדים, אינה מהווה סטייה המונעת ממנו את ההכרה כנפגע עבודה. "לטעמנו", כתבו, "הפסקות קלות מבחינת משכן לצורך פעולות סבירות המאפיינות החלפת כוחות – אינן מנתקות את הזיקה התעסוקתית".
השופטים הסבירו שעיגון למסקנתם נמצא, בין היתר, בסעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה, הקובע ש"הפסקות קצרות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואוויר" נחשבות לזמן עבודה. אמנם מדובר בחקיקה שאינה נוגעת לביטוח הלאומי, אלא שלדברי השופטים הרעיון הוא אותו רעיון: הפסקה או סטייה קלה אינה קוטעת את הרצף התעסוקתי.
בהקשר לכך הבהירו השופטים שהחלטת השוטר לפלס את השלג "על אזרחי" ולא במדים, תוך תכנון להתקלח אחר כך, מצויה בתחום הסביר, כאשר תכלית ההפסקה – לצורך לבישת מדים – היא בעלת זיקה תעסוקתית. הם סיכמו כי "כוונת המערער לעלות לביתו לצורך מקלחת והחלפת בגדים למדי עבודה אינה מנתקת את הזיקה התעסוקתית מפעולת פילוס השלג במהלכה נפגע".
לפיכך השופטים הכירו פה אחד בהחלקת השוטר על השלג ופציעתו בגבו כתאונת עבודה, תוך שחייבו את הביטוח הלאומי לשלם לו הוצאות משפט בסך 6,000 שקל.
- ב"כ המערער: עו''ד אלי מלול ועו''ד אלחאן עראבי
- ב"כ המשיב: עו"ד הילה דמרי
עו"ד רונית כהן
עוסק/ת ב-
ביטוח לאומי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.