המנוחה שסבלה ממחלות נפש הייתה מאושפזת פעמים רבות ובנה גדל אצל סבתו. בצוואתה היא השאירה את כל רכושה לאחיה, אך נקבע שהיא לא הייתה כשירה ושהתלות שלה באחיה שללה את רצונה
הרכב של שלושה שופטים מבית המשפט המחוזי בתל אביב אישר לאחרונה פסק דין של בית המשפט למשפחה בעיר אשר דחה בקשה לקיום צוואה. האם המנוחה קבעה בצוואתה שכל רכושה יעבור לאחיה תוך שנישלה את בנה היחיד, אך התנגדות שהגיש הבן התקבלה ונקבע שהמנוחה לא הייתה כשירה לצוות עקב מצבה הנפשי והקוגניטיבי.
האח הגיש ערעור בו טען כי בזמן שחתמה המנוחה על הצוואה מחלתה הייתה מאוזנת, אבל שופטי המחוזי דחו את הטענה. הם קבעו בהתאם לחוות דעת מומחה שהאם הייתה עם רקע פסיכיאטרי כבד והתלות שלה באחיה שדאג לכל ענייניה הייתה כה חזקה עד שנשלל ממנה רצונה החופשי.
המנוחה נפטרה בשנת 2018 והותירה אחריה צוואה מ-2005 בה נישלה את בנה היחיד וציוותה את כל רכושה לאחיה. כשהייתה בת 18, היא אובחנה כסובלת מהפרעה סכיזואפקטיבית המאופיינת בשילוב תסמינים של מצב רוח קשה ושל סכיזופרניה.
ב-1992 נולד בנה, אולם בשל מצבה הבריאותי שהצריך אשפוזים חוזרים בבתי חולים הוא חי עימה למשך תקופות קצרות בלבד.
בשנת 2005, כחודש לאחר ששוחררה המנוחה מאשפוז ממושך בבית החולים אברבנאל, בנה חגג בר מצוה. לפי עדויות, המנוחה התנהגה באופן שאינו נורמטיבי כך שניסתה בכוח להיכנס לעזרת הגברים למרות התנגדות המתפללים.
לאחר פטירתה, הגיש האח בקשה לקיום צוואתה. אבל התנגדות שהגיש הבן התקבלה לאחר שמומחה מטעם בית המשפט קבע שהמנוחה לא הייתה כשירה לחתום על הצוואה מבחינה "קוגנטיבית ונפשית". עוד נקבע בבית המשפט למשפחה כי האח השפיע עליה באופן בלתי הוגן.
האח שלא השלים עם פסק הדין הגיש ערעור בו טען כי הבן התכחש לאימו ולא היה איתה בקשר ולכן לא פלא שהיא בחרה להדירו. הוא הוסיף כי במסמך רפואי ממועד שחרורה מאברבנאל בשנת 2005, חודשים ספורים לפני החתימה על הצוואה, נכתב שהמנוחה לא הייתה במצב פסיכוטי פעיל. לדבריו, היא ניהלה חיים עצמאיים, למדה ועבדה, מה שמעיד על כשירותה לצוות.
הבן טען מנגד כי אימו לא הייתה כשירה לחתום וכי אחיה-המערער שלט בה במשך שנים והיא ציוותה לו את כל רכושה משום שהייתה תלויה בו לחלוטין.
לא רצונה שלה
הערעור נדחה פה אחד. השופט נפתלי שילה, שכתב את פסק הדין, הסביר כי המומחה הרפואי ציין שאומנם המנוחה תפקדה באופן רגיל באופן יחסי בחיי היום יום, אך הדבר לא מלמד על כשירותה. כך למשל האירוע בבר המצווה, שהתקיים חודשיים לפני עריכת הצוואה, מלמד על בעיה קוגניטיבית חמורה בשיפוט של המנוחה.
השופט דחה את טענת האח כי מסמך השחרור של המנוחה מאברבנאל מעיד שהיא לא הייתה פסיכוטית, שכן אותה רופאה שכתבה את המסמך לא ראתה את המנוחה אחרי השחרור ואף ציינה מפורש בעדותה שהיא לא יודעת מה היה מצבה של המנוחה בזמן החתימה על הצוואה.
כמו כן כתב השופט כי בצדק קבע בית המשפט למשפחה שתלות המנוחה באחיה הביאה לכך שנשלל ממנה רצונה החופשי והבלתי תלוי.
השופטות צילה צפת, סגנית הנשיא ועינת רביד הסכימו עם פסק הדין.
האח חויב בהוצאות הבן בסך 20,000 שקל.
- ב"כ האח: עו"ד זיו גרובר
- ב"כ הבן: עו"ד שרה מינטוס
עו"ד תמיר סבאן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.