האישה פרנסה את המשפחה בזמן שבעלה למד בכולל. בית הדין הרבני החליט לסטות מאיזון משאבים שוויוני בשל התנהגותו אבל קבע שאין אפשרות לשלול ממנו את חלקו בדירת המגורים שנרכשה מכספים משותפים
זוג מהמגזר החרדי התגרש ב-2018 בצל טענות קשות של האישה על אלימות פיזית, נפשית ואפילו כלכלית למרות שהיא זו שפרנסה את המשפחה בזמן שבעלה למד בכולל. בפסק דין שפורסם לאחרונה בנושא חלוקת הרכוש קבעו אב בית הדין הרב שלמה תם והדיינים הרב מנחם האגר והרב דוד שני כי התנהלות הבעל מצדיקה לחרוג מחלוקה שוויונית ולשלול ממנו את חלקו בזכויות הפנסיוניות שצברה האישה. עם זאת, בקשתה למנוע ממנו גם זכויות בדירת המגורים נדחתה מאחר שנרכשה מכספים משותפים ונרשמה על שם שניהם.
בני הזוג נישאו ב-1999 והביאו לעולם 4 ילדים. במשך שנים חיו בדוחק כשהאישה עבדה ואילו הבעל למד בכולל. ב-2018 הם התגרשו תוך הסכמה לדון בחלוקת הרכוש לאחר מכן.
ברקע המחלוקת בסוגיית הרכוש עמדו טענות קשות של האישה על אלימות פיזית, נפשית, מילולית וכלכלית שהובילו להגשת כתב אישום נגד בעלה.
האישה טענה כי בעלה, שמעולם לא עבד, השתלט על החשבון המשותף שאליו נכנסה המשכורת שלה, לקח ממנה את כרטיס האשראי וכפה עליה לחיות מדמי כיס שהקציב לה. היא תיארה כיצד בימי חורף אסר עליה ועל הילדים להדליק חימום ודוד והם נאלצו לסבול מקור ולהתקלח במים קרים, היה אוסר עליה להכניס בני משפחה וחברים הביתה ומכריח אותה לקיים עמו יחסי מין באיומים וקללות.
האישה ביקשה לפיכך לחרוג מהכלל של חלוקת רכוש שוויונית מטעמי צדק ולמנוע חלוקה של הזכויות בדירה ושל הזכויות הסוציאליות שצברה מהעבודה. בתוך כך היא הדגישה כי היא זו שנשאה בכל הוצאות הבית והילדים ונשאה בהחזרי המשכנתה.
הבעל טען לעומת זאת כי האישה אמנם יצאה לעבוד בזמן שהוא למד בכולל אבל הוא זה שטיפל בילדים, לקח אותם למסגרות החינוך, האכיל אותם ושהה עמם עד שעות הערב. עוד הוא טען כי חלק מההוצאות של המשפחה כוסו מתרומות שקיבל מקרנות גמ"ח שונות.
בנסיבות אלה, לטענתו, אין כאן עילה לחרוג מחלוקה שוויונית של הזכויות וודאי לא של הדירה שרשומה על שם שניהם ומומנה בחלקה מסיוע של ההורים ומתנות חתונה.
לא מגיע לו
אב בית הדין הרב שלמה תם והדיינים הרב מנחם האגר והרב דוד שני קבעו כי גם מבחינה הלכתית וגם מבחינת חוק יחסי ממון דירת מגורים שנרשמה על שם בני הזוג שייכת לשניהם גם אם אחד מהם שילם עבורה יותר. הדיינים הבהירו עוד כי הדירה נרכשה מלכתחילה מכספים משותפים וכי לצד העובדה שהאישה מימנה את החזרי המשכנתה הבעל דאג לטיפול בילדים.
לפיכך נקבע כי הדירה תימכר ולאישה תהיה זכות ראשונים לרכוש את חלקו של הבעל. עם זאת, מחלקו ינוכו 52 אלף שקלים עבור דמי כתובה והיתרה תישאר בנאמנות עד שיספק ערבויות לתשלום מזונות הילדים בהם חויב (3,500 שקלים בחודש).
לעומת זאת, בסוגיית הזכויות הפנסיוניות קיבלו הדיינים את עמדת האישה, בפרט נוכח התנהגותו האלימה של הבעל. נקבע כי לא מגיע לו ליהנות מזכויות שצברה מעבודה קשה שפרנסה אותו ואת הילדים כשהוא לא תרם כמעט דבר, ובעניין זה יש הצדקה לחרוג מכלל האיזון השוויוני.
עו"ד חגית זיו
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.