הפנסיונר, תושב תל אביב, נדהם לגלות חשבון מים בסכום של 3,727 שקל. הוא פנה לחברת "מי אביבים" אך זו התעלמה והטילה עיקולים על חשבון הבנק שלו. בית המשפט ביקר את התנהלות החברה, והורה על ביטול החשבון.
החשבון הגבוה הגיע לביתו של הפנסיונר בתחילת שנת 2014. האיש, שסבר שמדובר בטעות של חברת המים, פנה אליה בסמוך לקבלת החשבון, וזו הנפיקה לו כעבור כמה ימים חשבון זמני בסכום של 423.54 שקל, אותו שילם תוך מספר שבועות.
החשבון גבוה מדי?
פנו ל- עו"ד מיסוי עירוני
אלא שבסופו שלד בר החברה סירבה לבטל את החשבון ואפילו לערוך בדיקה בביתו, אף שלטענתו, הוא הביע בפניה, אין ספור פעמים, מוכנות לעריכת הבדיקה. מכיוון שסירב לשלם את החשבון המופרך, לטעמו, הטילה החברה עיקולים על חשבונותיו ועל כרטיסי האשראי שלו ושל בת זוגו.
בתגובה פנה הגבר לעזרתו של בית משפט השלום בתל אביב, וביקש שיורה לחברה לבטל את העיקולים ואת חשבון המים החריג.
לדבריו, הוא ואשתו פנסיונרים הגרים לבד בביתם, ובדרך כלל חשבונות המים שלהם נעים בין 250-400 שקל לחודשיים. בתקופה הרלוונטית לחשבון, הוא הוסיף, הם לא צרכו מים בכמות חריגה, ומכאן שמדובר בטעות.
מי אביבים טענה כי פעלה כדין ובהתאם לכללי תאגידי המים והביוב, וכי המבקש היה צריך למלא טופס בקשה לביצוע בדיקת מד-מים בתשלום, בצירוף אישור משרברב על כך שלא קיימת נזילה בביתו, על מנת שאפשר יהיה לבדוק את תלונתו. אם היה עושה זאת והממצאים היו מעלים כי המד בביתו אינו תקין – הוא היה מקבל החזר.
בנוסף, טענה החברה כי נשלח מטעמה קבלן כחודש לאחר קריאת המים החריגה, שאישר כי מד המים תקין. עם זאת, החברה הודתה שלא מסרה למבקש כל הודעה בנושא.
בתגובה, טען המבקש כי המשיבה דרשה ממנו חוות דעת של שרברב חודשים רבים לאחר המקרה כך שביצוע בדיקה כבר לא היה רלוונטי. הוא סיפר כי לאחר שקיבל את החשבון, פעל על פי הנחיות של שרברב מטעמו, ומצא כי לא הייתה כל נזילה מים בביתו.
1000% חריגה
בהמלצתו של השופט יאיר דלוגין, עוד בתקופת בירור התביעה ביטלה המשיבה את העיקולים.
ממסמכי הצדדים התגלה כי הצריכה הממוצעת של המבקש עמדה על 355 שקל לחודשיים, ולכן חשבון של 3,727 שקל מהווה "חריגה מיוחדת", של מעל 1000%.
במצב כזה, קבע השופט, כללי תאגידי המים מחייבים את החברה להודיע למבקש על החריגה, ומשלא עשתה זאת, מנעה ממנו כל יכולת לבדוק בזמן אמיתי את תקינות מד המים.
השופט מתח ביקורת על התנהלות החברה, שלא זימנה לעדות את מי שלטענתה ביצע את בדיקת מד-המים, ולמעשה לא הגישה כל ראיה ממשית על אודות הבדיקה.
השופט התרשם מאמינות המבקש, שהעיד כי לא הייתה נזילה בביתו, וציין שגם אם היה מתברר שהייתה נזילה ב, הרי שמדובר בנסיבות בהן היה זכאי לבקש את ביטול החשבון החריג, ולשאת בחיוב לפי ממוצע החשבונות הקודמים.
לפיכך, קיבל השופט את בקשת התובע, הצהיר על בטלות החשבון, הורה לחברה להשיב כל סכום שגבתה במסגרת העיקולים, וחייב אותה לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אשר שור
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יאיר ודינה
* עו"ד קרן בצר עוסקת במיסוי עירוני.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.