אחרי שהביאו לעולם תינוק במדינה זרה, נחרדו בני זוג לגלות כי בנם הביולוגי כנראה הוחלף בביה"ח. ביהמ"ש הכיר בילד שבחזקתם כבנם המאומץ
הסיוט של כל הורה - גרסת המציאות: בני זוג שערכו בדיקת רקמות בקשר לילד שהם מגדלים כבנם, נחרדו לגלות שאין להם קשר גנטי אליו. בתוך כך התברר להם שבנם האמיתי כנראה הוחלף בבית החולים עם הילד שבחזקתם, מבלי שיש מידע קונקרטי על מקום הימצאו. סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בבאר שבע, השופטת רותם קודלר עיאש, הכירה לאחרונה בבני הזוג כהוריו המאמצים של הקטין שעימם.
הדרמה, שנראה כי נלקחה מאולפני הוליווד, החלה בשנת 2015, אז ילדה המבקשת בן בבית חולים בחו"ל. היא סיפרה שעקב בעיות ודימומים בהריון, נאלצו ליילד אותה בניתוח קיסרי בהיותה בחודש 7.5 בלבד. עוד שיתפה, כי במשך שלושה ימים אחרי הלידה לא ראתה את התינוק מאחר שסבלה מחולשה וכאבים בעקבות הניתוח, ונמסר לה על-ידי צוות בית החולים כי בנה שוהה בזמן הזה באינקובטור.
בני הזוג המשיכו וסיפרו שבהגיע "בנם" לגיל 4 חודשים אימו עלתה עימו ארצה, והם הצטרפו לאב, יהודי-ישראלי, שכבר היה כאן. בהמשך הם ביקשו לערוך בדיקת רקמות כדי להוכיח את אבהות המבקש על הפעוט, כדי להסדיר את מעמדו בישראל, אלא שבאורח טראגי ומפתיע התברר שלא רק שהוא אינו האבא - אלא המבקשת אף היא נעדרת זיקה גנטית לקטין.
כשהם מסרבים להאמין ערכו בני הזוג בדיקה גנטית חוזרת אלא שאף היא הצביעה על העדר קשר גנטי, והשניים החלו בתהליך עיבוד המציאות על רקע התגלית המרעישה והמטלטלת.
טעות או עבריינות?
בפסק הדין צוין שלנוכח המציאות השוררת במדינה שבה נולד הקטין, היה קושי להתחקות אחר נסיבות אובדן בנם הביולוגי של המבקשים, וההנחה היא שהוא הוחלף בתינוק אותו הם גידלו מינקות, ועודם מגדלים עד היום, כבנם. רבות השנים נולדו לשניים עוד שתי בנות, והם מגדלים את שלושת הילדים בביתם, כמשפחה.
בתוך כך הדגישה השופטת קודלר עיאש, כי מאמצים שבוצעו לצורך איתור הבן האמיתי נחלו כישלון. "ההורים לא הצליחו להשיג מסמכים, והתמונה שהצטיירה הייתה כי בכל הנוגע לבנם הביולוגי יהיה זה בלתי אפשרי להתחקות אחר גורלו", כתבה. לדבריה, עלתה בדרך האפשרות שמדובר בהחלפת תינוק על רקע פלילי, אלא שהמשטרה סגרה את התיק מחוסר ראיות "ותעלומת אפשרות החלפת התינוקות נותרה בעינה".
במצב שנוצר, הסבירה השופטת, עלה הצורך בהסדרת מעמד הקטין שבחזקת המבקשים, וזאת באמצעות צו אימוץ. לדבריה מדובר בבן 9 שרק עם הגיעו לגיל 8.5 שמע לראשונה, במסגרת הליך טיפולי, על כך שמי שמגדלים אותו מיום לידתו אינם הוריו הביולוגיים. היא כתבה ש"יש להסדיר את מציאות חייו של הקטין ולא להותירו ללא אב ואם, ללא מדינה אליך הוא משתייך - ובמיוחד הדברים אמורים כאשר עסקינן בקטין שגדל מאז שמלאו לו חודשים ספורים, כילד יהודי ישראלי".
בהקשר לכך מצאה השופטת שהקטין רואה במבקשים את הוריו וקשור אליהם בכל נימי נפשו תוך שהוא מגדיר עצמו כבנם הבכור. היא הוסיפה כי המבקשים הם הורים מסורים ומחויבים הדואגים למלוא צרכיו, וגם גורמי המקצוע תומכים באופן מובהק באימוצו על-ידם. לפיכך השופטת נעתרה לבקשת ההורים והכירה בהם כהוריו המאמצים של הקטין אשר בחזקתם.
- ב"כ המבקשים: עו"ד טל צ'קול
- ב"כ המשיבה: עו"ד מורן גנות ברנע
- האפוטרופא לדין: עו"ד אורה תמנו
עו"ד יעקב בלס
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.