התובעת והפרוד מתגוררים מזה עשרות שנים בארה"ב, ובית המשפט שם כבר החל לדון בענייניהם הרכושיים. השופטת קבעה שלבית המשפט בישראל אין סמכות: "חשש מהחלטות סותרות"
בית המשפט למשפחה בראשון לציון קיבל לאחרונה בקשת גבר לסילוק התביעה הרכושית שהגישה נגדו פרודתו, על הסף. מדובר בישראלים המתגוררים מזה למעלה מ-30 שנה בארצות הברית, שאף החלו לנהל שם הליכים רכושיים על רקע פרידתם. בנסיבות אלה קבעה השופטת מיכל ברגר בלום שבית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדיון בתביעה, וכי הותרתה על כנה מקימה חשש מפני הכרעות סותרות.
במסגרת התביעה שהוגשה לבית המשפט בפברואר האחרון על-ידי עו"ד לימור דוידי, ביקשה האישה לקבוע חלוקה ואיזון משאבים בינה לבין הפרוד שלה, ולהורות על פירוק שיתוף בדירה המשותפת לצדדים המצויה בישראל. עוד נטען, שלפרוד ואחיו חשבונות בנק בארץ אשר מצויים בהם כספים ששייכים גם לאישה, והיא חוששת שמא השניים יבריחו את נכסיה.
חודשיים לאחר הגשת התביעה הגיש הפרוד, באמצעות בא-כוחו עו"ד איתן פלדמן, בקשה לסילוקה על הסף. לדבריו בית המשפט במקום מגוריהם כבר החל לדון בענייניהם הרכושיים, ובנסיבות אלה אין הצדקה לנהל הליך רכושי מקביל בישראל. לעמדתו, בית המשפט הישראלי אינו "הפורום הנאות" לקיום הליך משפטי נפרד בנושא פירוק השיתוף וחלוקת הרכוש המשותף בישראל בלבד, אלא יש לאפשר לבית המשפט האמריקני לדון בכלל הסוגיות הרכושיות של הצדדים כמכלול.
מנגד טענה האישה שההליך המתקיים בארצות הברית אינו כולל את נכסי הצדדים בישראל, וממילא יש להמשיך לדון בתביעתה הנוכחית הנוגעת לדירתם הממוקמת בארץ.
נוכח המחלוקת ביחס לזהות הנכסים הנדונים בבית המשפט האמריקני, הורתה השופטת ברגר בלום לכל אחד מהצדדים להציג כתבי טענות מאותו הליך המלמדים לשיטתו על עמדתו.
ביקשו פטור מהתייצבות
המסמכים שהוגשו על-ידי הפרוד תמכו באופן מובהק בעמדתו, שכן נמצא בהם שזוגתו לשעבר אכן כללה את דירתם בישראל במסגרת מסת הנכסים אותם פירטה בהליכים שבבית המשפט האמריקני. עוד נמצא, שעורכת הדין של האישה באותם הליכים ביקשה מהפרוד מידע בנוגע לדירה שבישראל ולהכנסות הנובעות ממנה, ואף חתמה על תצהיר המאשר שהנכס המצוי בארץ, כמו גם ההכנסות ממנו, נידונים בבית המשפט שבארצות הברית.
"מהדברים הללו עולה כי לא רק שמירב הזיקות לסכסוך בין הצדדים נתון לפורום המשפטי בארה"ב וכי הצדדים ציפו ששם תתקיים ההידיינות, אלא שעניין זה כבר מתברר בארה"ב. מתן החלטות סותרות ביחס לאותו הנכס על ידי ערכאות שונות עשוי לגרום לפגיעה גם בצדדים וגם באינטרס הציבורי, שכן יש בכך כדי להשפיע על הוודאות לעניין הנכס כלפי צדדים שלישיים", כתבה השופטת.
היא הוסיפה כי עובר לדיון בבקשת הסילוק הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לפטור אותם מהתייצבות, וזאת חרף חובת ההתייצבות הכללית בבית המשפט למשפחה. "הדבר מלמד על כך שאין זה טבעי עבור הצדדים להגיע לישראל לצורך ניהול ההליך המשפטי", קבעה.
אף לגופו של עניין, פיצול הדיון בהליכים הרכושיים של הצדדים בין בתי המשפט שבארצות הברית ובישראל אינו יעיל לדברי השופטת, ומוביל לבזבוז זמן שיפוטי, להטלת נטל כבד על הצדדים וכאמור, אף לחשש מפני החלטות סותרות. מכאן שיש לאפשר לבית המשפט האמריקני לדון בסוגיות הרכושיות כמכלול, ולקבל את בקשת הפרוד לסילוק התביעה שהוגשה לבית המשפט בישראל על הסף.
האישה חויבה לשלם לבן זוגה לשעבר הוצאות בסך 8,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק תלה"מ 17047-02-24
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין