כתב האישום ייחס לנהג עבירות של אחריות לתאונה ואי ציות לתמרור עצור, אלא שהמדינה לא הצליחה להוכיח שהוא גרם לתאונה בשל מחדלי חקירה.
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב זיכה לאחרונה אדם שהואשם בין היתר בנהיגה בקלות ראש שגרמה לתוצאה של חבלה של ממש לרוכב אופניים חשמליים. השופטת ענת יהב קבעה כי מכיוון שחסרים נתונים רבים ומשמעותיים הנחוצים להוכחת אשמת הנאשם בתאונה, יש לזכותו מעבירה זו ולהרשיעו רק בעבירת אי ציות לתמרור עצור.
על פי כתב האישום, ביוני 2015 בסביבות השעה 21:15 נהג הנאשם ברכבו בקריית אונו ממערב למזרח כשהתקרב לצומת. בכיוון נסיעתו היה מוצב תמרור עצור אך הנאשם לא ציית לו, נכנס לצומת, חסם את דרכו של רוכב אופניים חשמליים שנסע ברחוב ופגע בו. כתוצאה מן התאונה נחבל רוכב האופניים ונזקק לתפרים.
עד ראייה מטעם התביעה מסר בגרסתו: "אני יכול לומר בוודאות שהמכונית לא עצרה..." ובהמשך: "הסתובבתי וראיתי תאונה שהוא נכנס ברוכב אופניים".
למרות זאת, הנאשם כפר במיוחס לו, וטען כי התאונה הייתה בלתי נמנעת בגלל שדה הראיה הלקוי שהביא לכך שלא הבחין ברוכב האופניים בזמן. לפי גרסת הנאשם, הוא עצר לפני קו העצירה בצומת בהתאם לתמרור וחיכה שם כ-3-4 שניות.
בנוסף הוא טען לרשלנות של רוכב האופניים, אשר לדבריו רכב במהירות גבוהה מאוד ולבש ביגוד כהה. מומחה מטעם הנאשם אף קבע בחוות דעתו שצמרת עץ החשיכה את השטח הנמצא מימין לצומת, ולכן הנאשם לא הבחין ברוכב האופניים.
נזק ראייתי משמעותי
השופטת יהב פתחה בביקורת כלפי המאשימה, תוך שפירטה שלל מחדלי חקירה. השופטת קבעה כי ישנה פגיעה קשה באיכות הראיות משום שבמשך חודשיים לא בדקה את נזקי הרכב ולא שלחה למקום בוחן תנועה. כאשר בוחן התנועה כבר הגיע למקום, הוא לא הצליח לקבוע את מהירות נסיעת הרכב, את מהירות האופניים ואת מקום ההתנגשות.
השופטת קבעה כי לנוכח התנהלות המאשימה ומאחר שמדובר בתביעה העוסקת בעבירות הקשורות לחישוב מרחקים, מקום הפגיעה ומהירויות כלי הרכב, נגרם נזק ראייתי משמעותי שעלול לפגוע ביכולת הנאשם להתגונן וביכולת בית המשפט להכריע מי אשם בתאונה.
לצד זאת, השופטת ציינה שקיימות סתירות רבות בגרסת הנאשם שניסה להפחית את אשמתו וכי תיאוריו של עד הראיה – שהיה בעיניה אמין ומשכנע –מקובלים עליה באופן מלא. משכך היא קיבלה את הגרסה שלפיה הנהג רק האט את מהירות נסיעתו לפני קו העצירה והמשיך בנסיעה רצופה לכיוון הצומת.
ואולם, בסיכומו של דבר השופטת קבעה כי לנוכח מחדלי החקירה והעובדה שלא הוכח כי הנאשם ראה את רוכב האופניים לא ניתן להרשיעו בעבירה של אחריות לגרימת התאונה.
לפיכך, הוא זוכה מעבירה של נהיגה בקלות ראש שגרמה לחבלה אך עם זאת הורשע בעבירה של אי ציות לתמרור עצור. העונש ייקבע בהמשך.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אליאס סיילס
עוסק/ת ב-
תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.