בגלל מסרון: הפסידה חצי דירה לבעלה לשעבר

"מאמי זכינו!" כתבה האישה לבן-זוגה כשהתבשרה על זכייתה בדירת "מחיר למשתכן". בית המשפט ראה בכך אינדיקציה לשיתוף

"מאמי, אני לא מאמינה, זכינו! חיימי שלי אני לא מאמינה", שלחה אישה לבן-זוגה עת התבשרה על זכייתה בפרויקט "מחיר למשתכן". בדיעבד היא תוכל רק להצטער על המהלך: באוגוסט האחרון קבעה השופטת גילה ספרא ברנע מבית המשפט למשפחה בקריות שהמסרון מהווה סממן לשיתוף בדירה, ומכאן שהנכס שייך לצדדים שווה בשווה.

התובע והנתבעת התחתנו בנישואי פרק ב' בנובמבר 2016. חודשים ספורים לפני עמידתם תחת חופה וקידושין, ביוני אותה שנה, קיבלה האישה תעודת זכאות על זכייתה בדירה בפרויקט "מחיר למשתכן". שמחת האישה התפרצה במסרון לתובע, בו כתבה בלשון רבים: "מאמי, אני לא מאמינה, זכינו. חיימי שלי אני לא מאמינה".

במאי 2019 עברו הצדדים להתגורר בדירה, אשר בהמשך נרשמה בטאבו על-שם האישה בלבד. ואולם מגוריהם המשותפים לא החזיקו מעמד זמן רב: בחלוף שנתיים וחצי בלבד, באוקטובר 2021, עזב הבעל את הדירה ועבר לגור עם אימו. בהמשך הוא נישא בשלישית.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט זמן קצר לאחר הפרידה עתר הבעל להכיר בדירה כמשותפת לצדדים. לשיטתו ההודעה ששלחה לו הנתבעת סמוך לאחר הזכייה, כמו גם סממנים נוספים בדמות לקיחת משכנתה ותשלומה מהחשבון המשותף, מבססים שיתוף לגבי הדירה.

מנגד טענה האישה כי התובע, שלדבריה בגד בה רבות, אינו זכאי לנתח מהדירה. "ניסיונו הציני של האיש להיאחז בהודעת טקסט בודדת הינו מגוחך", טענה, תוך שהסבירה כי בסך הכול רצתה לשתף אותו בשמחתה.

הנתבעת הוסיפה שבניגוד לגרסת בעלה לשעבר היא נשאה לבדה בהחזרי המשכנתה, וכי ההון העצמי שולם בעזרת בני משפחתה.

יכלה לערוך הסכם ממון

אבל השופטת ספרא ברנע דחתה את טענות האישה. היא קבעה שהלכה למעשה הצדדים ראו בדירה כמשותפת, וזאת חרף רישומה בטאבו על-שם האישה בלבד.

אינדיקציה מרכזית לשיתוף נמצאה, לדברי השופטת, בתצהיר מתנה עליו חתמה האישה, ובו נכתב: "מעבירה בזאת לבעלי מחצית מזכויותיי בדירה, ללא תמורה". סממן בולט נוסף נגע לפניית האישה לוועדת החריגים של משרד השיכון, בבקשה להוסיף את התובע כבעלים נוסף על הדירה. בתוך כך הדגישה השופטת שהאישה בחרה שלא להחתים את בעלה לשעבר על הסכם ממון, שלפיו הדירה שלה בלבד.

בהמשך קבעה השופטת שגם ההודעות ששלחה האישה לבעלה, בלשון רבים, עם הבשורה על הזכייה בדירה, מבססות את טענת השיתוף. ממסכת הראיות אף עלה שהבעל הוא שקיבל את המפתח מהקבלן תוך ששלח ברכת "שהחיינו" לנתבעת, שמצדה השיבה "אמן" בתוספת מדבקת ווטסאפ של "חלומות מתגשמים".

"גם מהתנהלות זו ניתן להתרשם כי היחס של שני הצדדים לדירת המגורים הוא יחס של דירה המשותפת להם, כאשר תצהיר המתנה היה המשך ישיר להתנהלותם, על מנת שהתנהלותם בפועל תקבל גם ביטוי רשמי", כתבה השופטת. לבסוף היא קבעה שהעובדה שהחזרי המשכנתה ירדו מחשבונם המשותף של הצדדים, מוכיחה אף היא שיתוף ביחס לדירה.

לפיכך השופטת קיבלה את התביעה וקבעה שהדירה שייכת לצדדים שווה בשווה. היא הורתה לתקן את הרישום בטאבו כך שגם התובע יירשם כבעלים.

• ב"כ התובע: עו"ד דורית ענבר סברדליק
• ב"כ הנתבעת: עו"ד דורי שוורץ

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.