האם עברה עם שלושת הילדים לעיר אחרת. רק חצי שנה לאחר מכן ביקש האב את החזרתם בטענה שהאם חטפה אותם במהלך חד צדדי. השופטת התרשמה שמאחורי בקשתו עומדים שיקולים זרים
השופטת פאני גילת כהן דחתה לאחרונה בקשה של אב להשיב את שלושת ילדיו לעיר מגוריו. לפני כשנה האם עברה עם הילדים לגור בסמוך לבית הוריה והם השתלבו מבחינה לימודית וחברתית בסביבה החדשה. האב טען שהוא לא הסכים למעבר וכי האם ניתקה את הילדים ממנו באופן בוטה. השופטת קבעה שלא ניתן להתעלם מהשיהוי הניכר בהגשת הבקשה וכי נראה שהיא הוגשה כתגובה לתביעה הרכושית שהגישה נגדו האם.
לצדדים שלושה ילדים, בני 3, 7 ו-10. במהלך אוגוסט אשתקד ועקב משבר זוגי שאליו נקלעו ההורים ושהוביל לפירוק התא המשפחתי עברה האם לגור עם הקטינים בבית הוריה. בשלב מאוחר יותר היא שכרה דירה בעיר מגוריהם.
לפני כחצי שנה הגיש האב תביעה להשבת הקטינים לעיר מגוריו. לדבריו, האם העתיקה את מקום המגורים של הילדים בצעד חד צדדים ופתאומי. הוא ציין כי למעשה היא חטפה את הקטינים וניתקה אותם ממנו באופן בוטה.
האם התנגדה לבקשה. לדבריה, האב הסכים למעבר ואף חתם על הסכמתו לרישום הילדים במסגרות החדשות.
היא הוסיפה כי לאורך חיי הנישואין היא הייתה ונותרה ההורה הדומיננטי והמשמעותי בחיי הילדים בעוד האב מיעט לשהות עמם. היא סיפרה כי גם לאחר המעבר נמנע האב כמעט מלהגיע לביתם ולפגוש בילדים, וכשהם מגיעים אליו בהתאם לזמני השהות הוא מותיר אותם בהשגחת הוריו.
הן העובדת הסוציאלית והן האפוטרופה לדין שמונתה לקטינים המליצו על הותרת הקטינים עם האם במיקום החדש.
לא כלי משחק
השופטת פאני גילת כהן מבית המשפט למשפחה בקריית גת הבהירה כי במסגרת השיקולים אם לאשר את המעבר יש להביא בחשבון בין היתר את טיב הטיפול של כל אחד מההורים בקטינים טרם המעבר ואת השאלה האם המעבר יאפשר להורה שאינו עובר למלא את תפקידו בעולמם של הילדים. כמו כן יש לבדוק את אופי הקשר שיווצר עם ההורה האחר עקב המעבר. עוד יש להתחשב בשאיפת ההורה העובר להתקרב למשפחת המוצא או להתקדם מבחינה מקצועית.
השופטת כתבה שלא ניתן להתעלם מהשיהוי הניכר בהגשת הבקשה, רק לאחר ששה חודשים מהמעבר, בעיצומה של שנת הלימודים. בהקשר זה היא כתבה שמימד הזמן בחייו של ילד אינם דומים כלל לאלה שבחיי המבוגרים ויש להתחשב בלוח הזמנים מנקודת מבטו של הקטין.
השופטת ציינה שהילדים שולבו במסגרות החינוך כבר בראשית שנת הלימודים הקודמת, יצרו לעצמם מעגלים חברתיים חדשים, התגברו על קשיי המעבר והתאקלמו בסביבתם החדשה היטב.
בנוסף, היא השתכנעה שהמעבר נעשה בהסכמת הצדדים ולא כצעד חד צדדי של האם.
עוד כתבה השופטת כי קשה להשתחרר מהרושם שהבקשה הוגשה ממניעים זרים, לאחר שהאם הגישה נגד האב תביעה לפירוק השיתוף בדירה המשותפת ולחיובו בדמי שימוש.
״הקטינים אינם כלי משחק בידי ההורים או מי מהם ואינם חפץ שניתן להעבירו מיד ליד עקב שיקולים כלכליים כאלה ואחרים״, כתבה.
לפיכך דחתה השופטת את הבקשה וקבעה כי טובת הקטינים להישאר לגור עם אמם בעיר החדשה.
לא ניתן צן להוצאות.
- ב״כ המבקש: עו"ד חיים לביא
- ב״כ המשיבה: עו"ד רותם גליקסברג
עו״ד אורן פרץ
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.