בוטל צו הריסה למבנה במזרח ירושלים: "ספק אם נמצא בשטח ישראל"

אדם בנה בית לבנו ביישוב צור באהר. מנהל מחוז ירושלים הוציא למבנה צו הריסה מאחר שנבנה ללא היתר. התנגדות שהגיש האיש התקבלה ונקבע שלפי האתר הרשמי למיפוי מדינת ישראל, המבנה נמצא מחוץ לתחום השיפוט של המדינה

השופט ערן טאוסיג קיבל לאחרונה התנגדות שהגיש תושב צור באהר להחלטה להוציא צו הריסה לבית שבנה עבור בנו. טענתו המרכזית של האיש כי הצו ניתן בחוסר סמכות שכן המבנה לא נמצא בתחום השיפוט של הדין הישראלי התקבלה. השופט הזין את הקואורדינטות הקבועות בצו למערכת המיפוי של המדינה והעירייה והגיע למסקנה שהמבנה נמצא בתחום של ספק מנהלי, וקיים ספק אם השטח סופח למדינה בצו מ-1967.

ביוני 2022 נחתם על ידי מנהל מחוז ירושלים ברשות לאכיפה במקרקעין צו הריסה בנוגע למבנה בשטח של 120 מ״ר בצור באהר, ירושלים, שהיה עדיין בתהליך בנייה.

התנגדות לביצוע הצו הוגשה על ידי תושב צור באהר, שבנה את הבית עבור בנו, מספר ימים לאחר מכן.

טענתו העיקרית של האיש הייתה שהצו ניתן בחוסר סמכות, שכן המבנה אינו מצוי בתחום השיפוט של ירושלים והדין הישראלי לא חל עליו. הוא הסתמך על תמונות מאתר Govmap - אתר המפות הרשמי של ישראל.

הוא העיד כי פנה למהנדס (בן דודו) שאמר לו שהמבנה רחוק מהגבול וכי בנה את הבית ללא היתר בנייה מכיוון שלא יכול היה לקבל היתר בנייה למבנה המצוי מחוץ לתחום המדינה.

לדבריו, היעדרה של מפה מדויקת המתארת את הגבול הגיאוגרפי יצרה וממשיכה ליצור מחלוקות עובדתיות לגבי המיקום המדויק של הגבול ובנסיבות אלה יש לבטל את הצו. 

המשיבה, היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה, טענה כי יש להסתמך על חוות דעתו של מנהל מרחב ירושלים של המרכז למיפוי ישראל לפיה המבנה נמצא בתחום השיפוט של מדינת ישראל ועיריית ירושלים. בנסיבות אלה לשיטתה ומאחר שלא ניתן היתר בנייה, צו ההריסה הוצא כדין.

קו הגבול

השופט ערן טאוסיג מבית משפט השלום בירושלים הבהיר שבהעדר מפה מדויקת של הגבול הגיאוגרפי, הדרך המקובלת, בה נקט גם המפקח מטעם המשיבה בבואו להראות את הנתון הרלוונטי לרשות המוסמכת, היא עיון במערכת המיפוי של ירושלים (GIS). דרך זו אינה מדויקת, אך היא האפשרות שבה בחרה המשיבה ומשכך היא מנועה מלטעון נגדה.

לעניין השאלה העובדתית היכן עובר קו הגבול, השופט קבע שהמסמך שהוגש מטעם מנהל מרחב ירושלים של המרכז למיפוי לא יוכל לשמש לרעתו של המבקש, שעה שהמנהל לא הוזמן להיחקר בחקירה נגדית. בנסיבות אלה, הראיות המנהליות היחידות שהוצגו הם תצלומי אוויר אשר מהם עולה לטענת המשיבה כי שטח ביתו של המבקש נמצא בתוך שטח מדינת ישראל, גם אם סמוך לגבול.  

השופט הוסיף שכפי שעולה מבדיקה באתר Govmap, כאשר מסמנים על השטח הרלוונטי את נקודות הציון הקרובות ביותר למבנה מושא הצו עולה כי המבנה מצוי מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל ומחוץ לגדרי סמכותה של הרשות.

זאת ועוד, כאשר מזינים את הקואורדינטות הקבועות בצו למערכת המיפוי של עיריית ירושלים ניתן לראות בבירור כי ביתו של המבקש מצוי כולו מחוץ לתחום שטח השיפוט והסמכויות.

השופט קבע שהמפקח הציג לרשות המוסמכת מצג שאינו נכון, ואשר על בסיסו ניתן הצו. 

השופט סיכם שלכל הפחות קיים ספק אם המבנה נמצא בתחום שטח השיפוט של מדינת ישראל ולכן המשיבה אינה יכולה להורות על הריסתו. 

המשיבה חויבה בהוצאות בסך 5,000 שקל.

• ב״כ המבקש: עו"ד ג'יאת נאסר
• ב״כ המשיבה: עו"ד אמיר ברק

* עו״ד בעז עמיר עוסק בדיני תכנון ובניה

** הכותב לא ייצג בתיק

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.